וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ יְהוָ֛ה דַּרְכּ֖וֹ אִם־לֹֽא׃
מדרש אגדה
והאיש משתאה לה. היה שותק לפי שלא היה יודע אם אותה אשה שאמרה לו גם לגמליך אשאב אם היא ממשפחת אברהם, ועל זה נפלה מחשבה בלבו, לכך נאמר מחריש מסתכל היה בה:
בראשית רבה
וירץ העבד לקראתה, לקראת מעשיה הטובים. ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך, גמייה אחת. והאיש משתאה לה ר' יוחנן דציפורין אמר: ממצמץ ומביט בה, ההצליח ה'?! ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח וגו' רב הונא בשם רבי יוסף: אבן יקרה היה בו, והיה משקלה בקע ושני צמידים. על ידיה, כנגד שני לוחות. עשרה זהב משקלם, כנגד עשרת הדברות. ויאמר בת מי את הגידי נא לי וגו', לינה אחת. ותאמר בת בתואל אנכי, בן מלכה, גם מקום ללון, לינות הרבה. ויקד האיש וישתחוו לה', מכאן שמודים על בשורה טובה. ויאמר ברוך ה' אלהי אדוני אברהם אשר לא עזב חסדו וגו'. ממה שקפצה הדרך לפני, הייתי יודע, שבדרך נחני ה', בית אחי אדוני: