בראשית כד:כב מדרש: איכה רבה, במדבר רבה, מדרש אגדה ומדרש שמואל

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, מְצָאוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ אֲנִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ יָפֶה אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁכְּבָשׁוּהָ לִיסְטִים שֶׁכְּמוֹתְךָ. הָלַךְ מִשָּׁם יוֹתֵר וּמָצָא תִּינוֹק אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, אָמַר לוֹ אֵיזוֹ דֶּרֶךְ קְרוֹבָה לָעִיר, אָמַר לוֹ זוֹ קְרוֹבָה וּרְחוֹקָה וְזוֹ רְחוֹקָה וּקְרוֹבָה. הָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּזוֹ שֶׁקְּרוֹבָה וּרְחוֹקָה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר מָצָא גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים מֻקָּפִים לְחוֹמָה, וְחָזַר אֵצֶל אוֹתוֹ תִּינוֹק וְאָמַר לוֹ בְּנִי וְכִי זוֹ דֶּרֶךְ קְרוֹבָה לָעִיר, אָמַר לוֹ אַתָּה הוּא חָכָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁזּוֹ קְרוֹבָה וּרְחוֹקָה וְזוֹ רְחוֹקָה וּקְרוֹבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁכֻּלְכֶם חֲכָמִים מִגְּדוֹלְכֶם וְעַד קְטַנְכֶם. הָלַךְ מִשָּׁם וּמָצָא תִּינוֹק אֶחָד וּבְיָדוֹ כְּלִי מְכֻסֶּה, אָמַר לוֹ מַה בְּיָדְךָ מְכֻסֶּה בִּכְלִי זֶה, אָמַר אִלּוּ בָּעֵית אִמָּא דְּתֵדַע מָה דְאִית עִמִּי לָא הֲוַת אָמְרָה לִי כַּסִּיתֵיהּ. הָלַךְ מִשָּׁם יוֹתֵר וּמָצָא תִּינוֹק אֶחָד, אָמַר לוֹ מֵימֶיהָ שֶׁל עִיר מָה הֵן, אָמַר לוֹ מָה אִיכְפַּת לָךְ, הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים מְרֻבִּין. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לָעִיר מָצָא תִּינֹקֶת עוֹמֶדֶת מְמַלְּאָה מִן הָעַיִּן, אָמַר לָהּ הַשְׁקִינִי מַיִם, אָמְרָה לֵיהּ לְךָ וְלַחֲמוֹרְךָ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁתָה וּפָנָה לֵילֵךְ אָמַר לָהּ בִּתִּי עָשִׂית כְּמַעֲשֵׂה רִבְקָה. אָמְרָה לֵיהּ אֲנִי עָשִׂיתִי כְּמַעֲשֵׂה רִבְקָה וְאַתָּה לֹא עָשִׂיתָ כְּמַעֲשֵׂה אֱלִיעֶזֶר. תָּנֵי מַנִּיחִין פֵּאָה עַל מַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְאֵין מַנִּיחִין פֵּאָה עַל מַעֲשֵׂה אִלְפָס. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁנִּתְאָרֵחַ אֵצֶל אִשָּׁה אַלְמָנָה, יוֹם רִאשׁוֹן הִכְנִיסָה לוֹ תַּבְשִׁיל וַאֲכָלוֹ וְלֹא הִנִּיחַ לָהּ פֵּאָה. יוֹם שֵׁנִי הִכְנִיסָה לוֹ תַּבְשִׁיל וַאֲכָלוֹ וְלֹא הִנִּיחַ לָהּ פֵּאָה. יוֹם שְׁלִישִׁי הִקְדִּיחַתּוּ בְּמֶלַח תַּבְשִׁיל שֶׁל גְּרִיסִין, כֵּיוָן שֶׁטָּעַם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מָשַׁךְ יָדוֹ מֵהֶם. אָמְרָה לוֹ רַבִּי מִפְּנֵי מָה מָשַׁכְתָּ יָדְךָ מִן הַגְּרִיסִין הַלָּלוּ, אָמַר לָהּ כְּבָר סָעַדְתִּי מִבְּעוֹד יוֹם. אָמְרָה לֵיהּ אִם סָעַדְתָּ מִבְּעוֹד יוֹם מִפְּנֵי מָה לֹא מִעַטְתָּ בַּפַּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּעַטְתָּ בַּגְּרִיסִין הַלָּלוּ, שֶׁמָּא פֵּאָה הִנַּחְתָּ, עַל שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין שֶׁאָכַלְתָּ לָמָּה לֹא הִנַּחְתָּ כְּמוֹ שֶׁהִנַּחְתָּ בַּגְּרִיסִין הַלָּלוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִיָּמַי לֹא נִצְחַנִּי אָדָם אֶלָּא אַלְמָנָה זוֹ וְתִינֹקֶת אַחַת וְאוֹתָם תִּינוֹקוֹת, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר רַבָּתִי בַגּוֹיִם רַבָּתִי בְּדֵעוֹת.

וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב (במדבר כה, א), בּוֹא וּרְאֵה מַה כְּתִיב בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם (שמות יד, ב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, מַהוּ פִּי הַחִירֹת, מָקוֹם קָבוּעַ לִזְנוּת הָיָה, וּלְפִי שֶׁהִצְנִיעוּ עַצְמָן בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם נִקְרָא פִּי הַחִירֹת, וְאֵלּוּ שֶׁהִפְקִירוּ עַצְמָן לַאֲנָשִׁים, כְּתִיב: וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, וַיָּחֶל הָעָם, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הָעָם, לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יִשְׂרָאֵל, לְשׁוֹן שֶׁבַח הוּא, (במדבר יא, א): וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים. (במדבר כא, ה): וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה. (במדבר יד, א): וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא. (במדבר יד, יא): עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם. (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא. (שמות לב, א): וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן, וְכֵן כֻּלָּם. וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, זְרֹק מַטֶּה לָאֲוִיר לְעִקָּרוֹ נוֹפֵל, מִי שֶׁפָּתַח בִּזְנוּת תְּחִלָּה, הִשְּׁלִים לְבַסּוֹף, אִמּוֹתֵיהֶם הִתְחִילוּ בְּזִמָּה (בראשית יט, לא לד): וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה, לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה, וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה הֵן שָׁכַבְתִּי אֱמֶשׁ, לִמְּדַתָּה אֲחוֹתָהּ, וּלְפִיכָךְ חָסַךְ הַכָּתוּב עַל הַצְּעִירָה וְלֹא פֵּרְשָׁהּ, אֶלָּא (בראשית יט, לה): וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וּבַגְּדוֹלָה כְּתִיב (בראשית יט, לג): וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ. אוֹתָהּ שֶׁפָּתְחָה בִּזְּנוּת תְּחִלָּה הִשְׁלִימוּ בְּנוֹתֶיהָ אַחֲרֶיהָ לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. (במדבר כה, ב): וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן, שֶׁהָלְכוּ בַּעֲצָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא, טז): הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה'. עָשׂוּ לָהֶם קְלָעִים וְהוֹשִׁיבוּ בָּהֶם זוֹנוֹת וּבִידֵיהֶן כָּל כְּלֵי חֶמְדָה, וְהָיְתָה זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת מִבַּחוּץ וּמְשַׁמֶּרֶת לַיַּלְדָה שֶׁהָיְתָה לִפְנִים מִן הַחֲנוּת, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְרִין לִטֹּל חֵפֶץ בַּשּׁוּק זְקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ בָּחוּר אִי אַתָּה רוֹצֶה כְּלִי פִּשְׁתָּן שֶׁבָּא מִבֵּית שְׁאָן, וְהָיְתָה מַרְאָה לוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ הִכָּנֵס לִפְנִים וְתִרְאֶה חֲפָצִים נָאִים, הַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ בְּיוֹתֵר, וְיַלְדָה בְּפָחוֹת, מִכָּאן וָאֵילָךְ אוֹמֶרֶת לוֹ יַלְדָה הֲרֵי אַתָּה כְּבֶן בַּיִת שֵׁב בְּרֹר לְעַצְמְךָ, וְצַרְצוּר יַיִן מֻנָּח אֶצְלָהּ וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יַיִן שֶׁל גּוֹיִם, נַעֲרָה יוֹצְאָה מְקֻשֶּׁטֶת וּמְבֻסֶּמֶת וּמְפַתָּה אוֹתוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ לָמָּה אָנוּ אוֹהֲבִין אֶתְכֶם וְאַתֶּם שׂוֹנְאִין אוֹתָנוּ, טֹל לְךָ כְּלִי זֶה חִנָּם, הֲלוֹא (בראשית מב, יא): כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, בְּנֵי תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם, אֵין אַתֶּם רוֹצִים לֶאֱכֹל מִזִּבְחוֹתֵינוּ וּמִבִּשׁוּלֵינוּ, הֲרֵי לָנוּ עֲגָלִים וְתַרְנְגוֹלִים שַׁחֲטוּ כְּמִצְוַתְכֶם וְאִכְלוּ, מִיָּד מַשְׁקַתּוּ הַיַּיִן וּבוֹעֵר בּוֹ הַשָֹּׂטָן, הָיָה נִשְׂטֶה אַחֲרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יא): זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּלְעָם צִוָּה אוֹתָם שֶׁלֹא לְהַשְׁקוֹתָם, שֶׁלֹא יִדּוֹנוּ כִּשְׁתוּיֵי יַיִן אֶלָּא כִּמְזִידִין. כֵּיוָן שֶׁהָיָה תּוֹבְעָהּ אוֹמֶרֶת לוֹ אֵינִי נִשְׁמַעַת לָךְ עַד שֶׁתִּשְׁחַט זֶה לִפְעוֹר וְתִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אֵינִי מִשְׁתַּחֲוֶה, וְאוֹמֶרֶת לוֹ אֵין אַתָּה אֶלָּא כִּמְגַלֶּה עַצְמְךָ, וְהוּא נִשְׂטֶה אַחֲרֶיהָ וְעוֹשֶׂה כֵן. זוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, ב): וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן, וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר (במדבר כה, ג), בַּתְּחִלָּה הָיוּ נִכְנָסִין בְּצִנְעָה, וּלְבַסּוֹף נִכְנָסִין צְמִידִים צְמִידִים, זוּגוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁל צֶמֶד בָּקָר. דָּבָר אַחֵר, כְּאָדָם צָמִיד בִּמְלַאכְתּוֹ, וַיִּצָּמֶד, כִּצְמִידִים עַל יָדֶיהָ, רַבִּי לֵוִי אָמַר זוֹ גְזֵרָה קָשָׁה מִן הָעֵגֶל, דְּאִלּוּ בָּעֵגֶל כְּתִיב (שמות לב, ב): פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, וּבְכָאן, וַיִּצָּמֶד, כִּצְמִידִים. בָּעֵגֶל נָפְלוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים, וְכָאן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. (במדבר כה, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אֹתָם, רַבִּי יוּדָן אָמַר רָאשֵׁי הָעָם תָּלָה עַל שֶׁלֹא מִיחוּ בִּבְנֵי אָדָם. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לֹא תָּלָה רָאשֵׁי הָעָם, אֶלָּא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הוֹשֵׁב לָהֶן רָאשֵׁי סַנְהֶדְרִיּוֹת וְיִהְיוּ דָּנִים כָּל מִי שֶׁהָלַךְ לִפְעוֹר. אָמַר, מִי מוֹדִיעָן, אָמַר לוֹ אֲנִי מְפַרְסְמָן, כָּל מִי שֶׁטָּעָה הֶעָנָן סָר מֵעָלָיו וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עָלָיו בְּתוֹךְ הַקָּהָל, וְיִהְיוּ הַכֹּל יוֹדְעִין מִי שֶׁטָּעָה וְיִתְלוּ אוֹתוֹ, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן (במדבר כה, ה): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו וגו'.

ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו. עד שלא שאל אותה נתן בקע והצמידים לפי שבטח על זכותו של אברהם שאמר לו הוא ישלח מלאכו (בראשית כד ז):