וַיֹּ֙אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃
בראשית רבה
וירץ העבד לקראתה, לקראת מעשיה הטובים. ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך, גמייה אחת. והאיש משתאה לה ר' יוחנן דציפורין אמר: ממצמץ ומביט בה, ההצליח ה'?! ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח וגו' רב הונא בשם רבי יוסף: אבן יקרה היה בו, והיה משקלה בקע ושני צמידים. על ידיה, כנגד שני לוחות. עשרה זהב משקלם, כנגד עשרת הדברות. ויאמר בת מי את הגידי נא לי וגו', לינה אחת. ותאמר בת בתואל אנכי, בן מלכה, גם מקום ללון, לינות הרבה. ויקד האיש וישתחוו לה', מכאן שמודים על בשורה טובה. ויאמר ברוך ה' אלהי אדוני אברהם אשר לא עזב חסדו וגו'. ממה שקפצה הדרך לפני, הייתי יודע, שבדרך נחני ה', בית אחי אדוני:
בראשית רבה
ויושם לפניו לאכול ויאמר עבד אברהם אנכי - אמר רבי יצחק: מילתא דאית בך מגניא קדים ואמרה. ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי וגו' ואפנה על ימין או על שמאל על ימין, זה ישמעאל. על שמאל, זה לוט, היך מה דאת אמר: (בראשית יג) אם השמאל ואימינה אם הימין ואשמאילה: