וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃ (ס)
ספרי דאגדתא
[אסתר ג, ו] ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו. א"ל הקב"ה בוזה בן בוזה, כתיב ויבז עשו את הבכורה (בראשית כה לד), וכתיב הכא ויבז בעיניו.
תנחומא בובר
ויבז עשו (שם כה לד), כסבור שהוא שוחק עם יעקב, והקב"ה מסכים מלמעלה, שנאמר כה אמר ה' בני בכורי ישראל (שמות ד כב).
תנחומא בובר
ויבז עשו. בבא רשע בא גם בוז (משלי יח ג), זה עשו, שנאמר ויבז עשו, (ויבא קלון) [ועם קלון חרפה] (שם), שבא הרעב לרגלו, שנאמר ויהי רעב בארץ.