בראשית כו:ו מדרש: תנחומא בובר ומדרש שכל טוב

[וישב יעקב]. זש"ה כי גרים אנחנו לפניך [ותושבים ככל אבותינו], (דה"א כט טו). כן הן הצדיקים, הקב"ה עשה אותן עיקר, והן עושין עצמן טפלין, אברהם גידלו הקב"ה, שנאמר ואברכך ואגדלה שמך וגו' (בראשית יב ב), וכן קום התהלך בארץ וגו' (שם יג יז), הוא אומר לבני חת גר ותושב אנכי עמכם (שם כג ד), וכן יצחק גידלו הקב"ה, שנאמר ויזרע יצחק בארץ ההוא וגו' (שם כו יב), ואומר (ויגר) [וישב] יצחק בגרר (שם כו ו), וכן יעקב וישב יעקב בארץ מגורי אביו, לכך נאמר כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו.

ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה. והא כתיב ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (בראשית טו יג), אלא ה"ק ומושב בני ישראל אשר ישבו בגירות הם ואבותיהם מיום שנולד יצחק עד שיצאו ממצרים ארבע מאות שנה, לקיים מה שנאמר לאברהם אבינו בין הבתרים כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (שם), זרעך היינו משנולד יצחק ואילך, כדכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע (שם כא יב), וכשנולד הי' אברהם מתגורר בארץ פלשתים, ומה שנא' לא להם, היינו סתם שלא פירש שאנה יהיו מתגוררים, ומאהבת הקב"ה את אבותינו התחיל גזירת זמן הגירות מיום שנולד יצחק כדי שלא יאבדו בסכלות מצרים, וכדי למהר ישועתם ולא עיכבם במצרים זולתי מאתים ועשר שנה והני תלתין דכתיב שלשים שנה הוו מיום שנגזרה גזירה בין הבתרים עד שנולד יצחק, דתניא בסדר עולם אברהם אבינו הי' כשנידבר עמו הקב"ה תחלה בן שבעים שנה, פי' היינו כשאמר לו לך לך (בראשית יב א), ובאותו הפרק נידבר עמו בין הבתרים באותו שנה, ואח"כ חזר לחרן ועשה שם חמש שנים, פי' והחזיר את אביו בתשובה והניח את אביו ויצא מחרן בשנה החמישית לחזירתו שם, וזש"ה ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן (בראשית יב ד), וכשנולד יצחק הי' אברהם בן מאה שנה הרי ל' שנה מיום שנגזרה גזירת בין הבתרים נגזרה גזירת אבותינו להיות באדמת נכר עד שנולד יצחק, ומשנולד יצחק עד שנולד יעקב ששים שנה, דכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם, (בראשית כה כו), ומשנולד יעקב עד שירד למצרים עם בניו ק"ל שנה, שנאמר ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה (שם מז ט), ומשירדו למצרים עד שנגאלו הוו מאתים ועשר, הרי לך שלשים וארבע מאות שנה משנגזרה הגזירה בין הבתרים עד יציאת מצרים, דהיינו ארבע מאות שנה לגירות זרעו של אברהם אבינו, דהיינו יצחק ויעקב ובניו וזרעם המתייחס אחריו, שכן ישיבת אברהם קרויה גירות, שנא' ויגר אברהם בגרר בארץ פלשתים (בראשית כא לד) (ויגר) [וישב] יצחק בגרר (שם כו ו) וביעקב ימי שני מגורי (שם מז ט):