בראשית כז:ז מדרש: מדרש תנחומא, בראשית רבה ומדרש תהילים

וְאַף אַבְרָהָם תָּבַע מִיתָה בְּפִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי (בראשית טו, ב). לְכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם (בראשית טו, טו). יִצְחָק תָּבַע מִיתָה בְּפִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲבָרֶכְךָ לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי (בראשית כז, ז). לְכָךְ כְּתִיב: וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת (בראשית לה, כט). יַעֲקֹב תָּבַע מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָמוּתָה הַפָּעַם (בראשית מו, ל). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ אָמוּתָה הַפָּעַם, תֵּשֵׁב שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְחָלָה וְנֶאֱסָף.

‎וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֵלָּלָיו יִכָּרֵתוּ (תהלים לז, כב). אָמַר רַבִּי מֵאִיר, כָּל הַמְּבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ מְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מְבֹרָכָיו. כִּי מְבָרְכֵיהֶן לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא כִּי מְבֹרָכָיו. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, כָּל הָעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֹרוּ אָרוֹר ישְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' (שופטים ה, כג). וְכִי צָרִיךְ הוּא לְסִיּוּעַ. אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָה. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבָרְכִין לִבְנֵיהֶם בִּשְׁעַת מִיתָתָן. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר יִצְחָק לְעֵשָׂו, וַאֲבָרֶכְךָ לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי. לְפִיכָךְ כְּשֶׁחָלָה יַעֲקֹב, נָטַל יוֹסֵף שְׁנֵי בָנָיו וְהִכְנִיסָן אֶל אָבִיו שֶׁיְּבָרְכֵם.

ורבקה אמרה אל יעקב הביאה לי ציד ועתה בני שמע בקולי לך נא אל הצאן - אמר רבי לוי: לך וקדם את האומה, שמשולה לצאן, היך מה דאת אמר: (יחזקאל יד) ואתן צאני צאן מרעיתי. ולקח לי משם שני גדיי עזים טובים אמר רבי לוי: אם מצאת הרי מוטב, ואם לאו, הבא לי מפרפורנין שלי, שכך כתב לה שהוא מעלה לה שני גדיים בכל יום. טובים ר' חלבו אמר: טובים לך, שעל ידן את נוטל את הברכות, וטובים לבניך, שעל ידן הוא מתכפר להם ביוה"כ, דכתיב (ויקרא טז): כי ביום הזה יכפר וגו':