בראשית כז:מב מדרש: תנחומא בובר, מדרש אגדה, אגדת בראשית ובראשית רבה

ויצא יעקב. זש"ה דרך אויל ישר בעיניו (משלי יב טו), זה עשו הרשע, דכתיב למעלה וירא עשו כי רעות בנות כנען וגו' וילך עשו אל ישמעאל וגו' (בראשית כח ח ט), הוסיף צרה על צרה, ושומע לעצה חכם (משלי שם), זה יעקב, שנאמר ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול (בראשית כז מב), אימתי מתנחם כשיהרג אותך, שנאמר מתנחם לך להרגך (בראשית כז מב), ועתה בני שמע בקולי (שם שם מג), מהו ועתה בני, אמרה לו אתמול שמעת לי ונטלת את הברכות, עכשיו שמע לי כדי שתחיה, אמר לה וכך הוא הדרך שאצא חוץ מדעתו של אבא, אם יאמר לי אף הוא ואעשה מיד, ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו וגו', קום לך פדנה ארם וגו' (שם כח א ב), וכיון ששמע אמר לו תן לי אכסיטורין (פי' תייור), אמר לו ואל שדי יברך אותך (שם שם ג), מיד וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם (שם שם ז), ויצא יעקב וגו' (שם שם י), לכך נאמר שומע לעצה חכם.

מתנחם. כמו שנאמר כי נחמתי (בראשית ו ז):

פרק (מ"ה) [מ"ו] תורה.
[א] ויצא יעקב מבאר שבע (בראשית כח י) זש"ה דרך אויל ישר בעיניו [ושומע לעצה חכם] (משלי יב טו). זה עשו שכתוב בו וירא עשו כי רעות וגו' וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת וגו' (בראשית כח ח' ט). הוסיף צרה על צרה. דרך אויל ישר בעיניו, ושומע לעצה חכם (משלי שם), זה יעקב, שנאמר ויוגד לרבקה את דברי עשו בנה וגו' [מתנחם לך להרגך] (בראשית כז מב). ועד מתי הוא מתנחם, כשיהרוג אותך, ועתה בני שמע בקולי (שם שם מג). אמרה לו כבר שמעת לי ונטלת את הברכות, אף עכשיו שמע לי שתחיה, אמר לה יעקב, וכך היא הדרך שאצא חוץ מדעת אבא, ויאמר לי אף הוא [ואעשה] מיד, ויקרא יצחק אל יעקב וגו' קום לך וגו' (שם כח א"ב). כיון ששמע יעקב אמר לו תן אכסיטורין (פי' ברכה) אמר לו ואל שדי יברך אותך וגו' (שם שם ג). מיד וישמע יעקב וגו' (שם שם ז) ויצא יעקב ויפגע במקום (שם שם י), לכך נאמ' ושומע לעצה חכם.