וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁל֣וֹם ל֑וֹ וַיֹּאמְר֣וּ שָׁל֔וֹם וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן׃
מדרש שכל טוב
באה. הטעם בבי"ת שהיא לשון עבר, ודומה לו והנה רחל בתו באה עם הצאן (בראשית כט ו), באה הצפירה (יחזקאל ז ז), באה (אל) [עד] יואב (מ"א ב כח), וי"א במקרא שטעמן באל"ף והן לשון עתיד, ונדרשינן במקומן.:
פרקי דרבי אליעזר
וְעוֹד מִמִּי אַתָּה לָמֵד? מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַס לָעִיר מָצָא נְעָרוֹת יוֹצְאוֹת לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת״, וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ וְגָאַל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וּמִנַּיִן תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן? בֹּא וּרְאֵה מִשָּׁאוּל, עַד שֶׁלֹּא נִכְנַס לָעִיר מָצָא נְעָרוֹת יוֹצְאוֹת לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵמָּה עוֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר״ וְכוּ', וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ וְעָלָה לַמְּלוּכָה. וּמִנַּיִן? מִיַּעֲקֹב, עַד שֶׁלֹּא נִכְנַס לָעִיר מָצָא נְעָרוֹת יוֹצְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה״.