וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל לֹא־עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃
בראשית רבה
ויאמר השלום לו, השלום ביניכם לבינו? ויאמרו שלום, ואין פוטטין את בעי, והנה רחל בתו באה עם הצאן, הדא אמרת, שהדבור מצוי בנשים. ויאמר הן עוד וגו' אמר לו: אם שומרי שכר אתם, הן עוד היום גדול, ואם שלכם אתם רועים, לא עת האסף המקנה. עודנו מדבר עמם ורחל באה, בא וראה כמה בין שכונות לשכונות. להלן ז' היו ובקשו הרועים להזדווג להן, הה"ד (שמות ב): ויבואו הרועים ויגרשום. ברם הכא, אחת היתה ולא נגע בה בריה, על שם (תהלים לד): חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם לסובבים ליראיו: