וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃
פרקי דרבי אליעזר
לָבָן לָקַח אֶת שְׁתֵּי שִׁפְחוֹתָיו וְנָתַן לִשְׁתֵּי בְנוֹתָיו. וְכִי שִׁפְחוֹתָיו הָיוּ? וַהֲלֹא בְּנוֹתָיו הָיוּ? אֶלָּא בְּנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מִפִּילֶגֶשׁ נִקְרְאוּ שְׁפָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ״.