וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃
שמות רבה
ואלה שמות בני ישראל, על שם גאולת ישראל נזכרו כאן. ראובן, שנאמר (שמות ג, ז): ראה ראיתי את עני עמי. שמעון, על שם (שם ב, כד): וישמע אלהים את נאקתם. לוי, על שם שנתחבר הקדוש ברוך הוא לצרתם (שם ג, ב) מתוך הסנה, לקים מה שנאמר (תהלים צא, טו): עמו אנכי בצרה. יהודה, על שם שהודו להקדוש ברוך הוא. יששכר, שנתם להם הקדוש ברוך הוא שכר שעבודם, ביזת מצרים וביזת הים, לקים מה שנאמר (בראשית טו, יד): ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. זבולון, על שם שהשכין הקדוש ברוך הוא שכינתו בקרבם, שנאמר (שמות כה, ח): ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ואין זבולון אלא בית המקדש, שנאמר (מ"א ח, יג): בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. ובנימין, על שם (שמות טו, ו): ימינך ה' נאדרי בכח. דן, על שם (בראשית טו, יד): וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. נפתלי, על שם תורה ומצוות, שנתן להם הקדוש ברוך הוא, שכתוב בהם (תהלים יט, יא): ומתוקים מדבש ונופת צופים. גד, על שם המן שהאכילם הקדוש ברוך הוא, שהוא (שמות טז, לא): כזרע גד. אשר, על שם שהיו מאשרין אותן כל שומעי גאולתן וגדולתן, דכתיב (מלאכי ג, יב): ואשרו אתכם כל הגוים, כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות. יוסף, על שם שעתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף ולגאול את ישראל ממלכות הרשעה, כשם שגאל אותם ממצרים, דכתיב (ישעיה יא, יא-טז): והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו וגו', וכל הענין:
מדרש תנאים
ד״א וזאת ליהודה מלמד שנתפלל על שבט שמעון שמע ה' קול יהודה ואין שמע אלא שמעון שנ' (ברא' כט לג) כי שמע כי שנו' אנ' בשעה ששבט שמעון נכנס בצרה יהא שבט יהודה מתפלל לפניך ותהא מעלה אותו מתוכה:
בראשית רבה
ותהר עוד ותלד בן, ותאמר, כי שמע ה' כי שנואה אנכי, ויתן לי גם את זה. ותקרא את שמו שמעון, זה עתיד להעמיד שונא. ומי מרפא מכתו? גם את זה פינחס, שהוא עתיד לעמוד מלוי. ותהר ותלד בן וגו' על כן קרא שמו לוי ר' יודן אמר: לוי זה, עתיד ללות את הבנים לאביהן שבשמים. על כן קרא שמו, בכל מקום שנאמר על כן, מרובה באוכלסין. ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה' ר' ברכיה בשם ר' לוי: לכהן שירד לגורן, נתן לו א' כור של מעשר, ולא החזיק לו טובה. ואחד נתן לו קומץ של חולין, והחזיק לו טובה. אמר ליה: אדוני הכהן! אני נתתי לך כור, וזה לא נתן לך אלא קומץ, ואתה מחזיק לו טובה?! אמר ליה: את מחלקי נתת לי, אבל זה נותן לי משלו, לפיכך אני מחזיק לו טובה. כך לפי שהיו אמהות סבורות שזו מעמדת שלושה, וזו מעמדת שלושה, וכיון שילדה לאה בן רביעי, אמרה: הפעם אודה את ה':