בראשית כ:יז מדרש: עין יעקב, מדרש תנחומא, מדרש אגדה ומדרש שכל טוב

גְּמָרָא. תָּנוּ רַבָּנָן: כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ, דְּמֵי בָּשְׁתּוֹ, אֲבָל צַעֲרוֹ, אֲפִלּוּ הֵבִיא כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין נִמְחָל לוֹ, עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ, כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ". 'אֵשֶׁת נָבִיא' בָּעִי אַהֲדוּרִי, אֵשֶׁת אַחֵר לָא בָּעִי אַהֲדוּרִי? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ" מִכָּל מָקוֹם! וּדְקָא אָמַרְתָּ: (שם) "הֲגּוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג, הֲלֹא הוּא אָמַר לִי: אֲחֹתִי הִיא, וְהִיא גַּם הִיא אָמְרָה: אָחִי הוּא"! נָבִיא הוּא, וּכְבָר לָמַד: אַכְסְנַאי שֶׁבָּא לָעִיר, עַל עִסְקֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ, אוֹ עַל עִסְקֵי אִשְׁתּוֹ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: 'אִשְׁתְּךָ הִיא'? 'אֲחוֹתְךָ הִיא'? מִכָּאן לְבֶן נֹחַ שֶׁנֶּהֱרָג, שֶׁהָיָה לוֹ לִלְמֹד וְלֹא לָמַד. (שם) "כִּי עָצֹר עָצַר ה'", אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁתֵּי עֲצִירוֹת הַלָּלוּ, לָמָּה? אַחַת בָּאִישׁ, שִׁכְבַת זֶרַע. שְׁנַיִם בָּאִשָּׁה, שִׁכְבַת זֶרַע וְלֵדָה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: שְׁנַיִם בָּאִישׁ, שִׁכְבַת זֶרַע וּקְטַנִּים. שָׁלֹשׁ בָּאִשָּׁה, שִׁכְבַת זֶרַע וְלֵדָה וּקְטַנִּים. רַבִינָא אָמַר: שְׁלֹשָׁה בָּאִישׁ, שִׁכְבַת זֶרַע וּקְטַנִּים וּפִי־הַטַּבַּעַת. אַרְבָּעָה בָּאִשָּׁה, שִׁכְבַת זֶרַע וְלֵדָה וּקְטַנִים וּפִי־הַטַּבַּעַת. (שם) "בְּעַד כָּל רֶחֶם", אַמְרֵי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: אֲפִלּוּ תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁל בֵּית אֲבִימֶלֶךְ לֹא הֵטִילָה בֵּיצָתָהּ. אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מְנָא הָא מִלְּתָא דְּאָמוּר רַבָּנָן: כָּל הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, הוּא נַעֲנָה תְּחִלָּה? אָמַר לוֹ: דִּכְתִיב: (איוב מ״ב:י׳) "וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְעַד רֵעֵהוּ". אָמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמַרְתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אֲמִינָא מֵהָכָא: (בראשית כ׳:י״ז) "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שם כג) "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר" וְגוֹ'. כַּאֲשֶׁר אָמַר אַבְרָהָם (אל) [עַל] אֲבִימֶלֶךְ.

בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁיּוֹנֶה לַחֲבֵרוֹ, הוּא נֶעֱנָשׁ תְּחִלָּה. וְשָׂרָה שֶׁהוֹנֵת אֶת עַצְמָהּ וְנָטְלָה שְׂכָרָהּ, שֶׁאָמְרָה לְאַבְרָהָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְּ הוֹנֵת אֶת עַצְמֵךְ, חַיַּיִךְ, בַּלָּשׁוֹן שֶׁאָמַרְתְּ בּוֹ אֲנִי פוֹקְדֵךְ. אַתְּ אָמַרְתְּ, עֲצָרַנִי, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה? כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם וְגוֹ'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַבְרָהָם הִתְפַּלֵּל לְפָנַי עַל אֲבִימֶלֶךְ הָרָשָׁע וְנִתְמַלֵּאתִי רַחֲמִים עָלָיו, הֲרֵינִי פוֹקֵד לְאַבְרָהָם עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה.

‎וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים (ישעיה מד, כו). מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי (בראשית כו, כד), שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל אֲבִימֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים (בראשית כ, יז). וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים, שֶׁבִּשְּׂרוּ אוֹתוֹ הַמַּלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה (בראשית יח, י).