בראשית כ:יח מדרש: מדרש לקח טוב, מדרש תנאים, עין יעקב ובמדבר רבה

ויהיו חיי שרה. כתוב טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו (קהלת ז ב). טוב עשה אברהם שכשנתבשר. הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך (בראשי' כב כ). לא הלך לשמוח עמהם. אלא הלך לספוד לשרה ולבכותה. דכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. באשר הוא סוף כל האדם. ראה כמה גדולות ונוראות עשה הקב"ה עם שרה אמנו. שעם כל הנשים הצדקניות דבר עמהם ע"י מלאך. ועם שרה ע"פ הדבור. שנאמר ויאמר לא כי צחקת (שם יח טו). לא אמר הכתוב כי צחקה. לא כי צחקת. וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרה (שם יב יז). כי עצור עצר ה' על דבר שרה (שם כ יח). ולבסוף ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. עד שלא כבתה שמשה של שרה. זרחה שמשה של רבקה. שנאמר וזרח השמש ובא השמש (קהלת א ה). שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנולד צדיק אחר.

ד״א האז' הש' ואד' ר' דוסתאי בן יהודה אומ' מנ' אתה אומר אלו לא דיין לצדיקים אלא שהן מטיבין לעולם ולמה שבתוכו כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקב״ה מה נאמר בהן (כח יב) יפתח ה' לך את אוצ' הטוב ואין לשון פתיחה אלא רוח שנ' (ברא' ל כב) ויזכור אלה' את רחל ויפתח את רחמה ואלו לא דיין לרשעים אלא שהן מצירין לעולם ולמה שבתוכו כך בשעה שאין ישראל עושין רצונו שלהקב״ה מה נאמ' בהן (יא יז) וחרה אף ה' בכם וע' את השמ' ואין לשון עצירה אלא צער שנ' (ברא' כ יח) כי עצר עצר ה':

כב אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (דברים י״א:י״ז) "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם"? בְּשָׁעָה שֶׁהַשָּׁמַיִם נֶעְצָרִין מִלְּהוֹרִיד *) (טַל וּ)מָטָר, דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁמְּחַבֶּלֶת וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת. וְהַיְּנוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: נֶאֶמְרָה 'עֲצִירָה' בִּגְשָׁמִים, וְנֶאֶמְרָה 'עֲצִירָה' בְּאִשָּׁה. נֶאֶמְרָה עֲצִירָה בְּאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית כ׳:י״ח) "כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם", וְנֶאֶמְרָה עֲצִירָה בִּגְשָׁמִים, דִּכְתִיב: (דברים י״א:י״ז) "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם". נֶאֶמְרָה 'לֵדָה' בְּאִשָּׁה, וְנֶאֶמְרָה 'לֵדָה' בִּגְשָׁמִים, נֶאֶמְרָה 'לֵדָה' בְּאִשָּׁה, דִּכְתִיב: (בראשית ל׳:י״ז) "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן". וְנֶאֶמְרָה 'לֵידָה' בִּגְשָׁמִים, דִּכְתִיב: (ישעיהו נ״ה:י׳) "וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ". נֶאֶמְרָה 'פְּקִידָה' בְּאִשָּׁה, וְנֶאֶמְרָה 'פְּקִידָה' בִּגְשָׁמִים, נֶאֶמְרָה 'פְּקִידָה' בְּאִשָּׁה דִּכְתִיב: (בראשית כ״א:א׳) "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה". וְנֶאֶמְרָה 'פְּקִידָה' בִּגְשָׁמִים; דִּכְתִיב: (תהילים ס״ה:י׳) "פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם". מַאי "פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם"? תָּנָא: כְּמִין קֻבָּה יֵשׁ בָּרָקִיעַ, שֶׁמִּמֶּנָּה גְּשָׁמִים יוֹצְאִים. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מַאי דִּכְתִיב: (איוב ל״ז:י״ג) "אִם לְשֵׁבֶט אִם לְאַרְצוֹ, אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ"? "אִם לְשֵׁבֶט", בְּהָרִים וּגְבָעוֹת. "אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ", (בארצות) [לְאַרְצוֹ], בְּשָׂדוֹת וּבִכְרָמִים. "אִם לְשֵׁבֶט", לְאִילָנוֹת. "אִם לְאַרְצוֹ", לִזְרָעִים. "אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ", בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.