וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֽׂוֹ׃
אוצר מדרשים
למען עשה כיום הזה (בראשית נ' כ') בה״א כתיב, אמר להם יוסף לא ממני היה אלא הקב״ה עשה. קדש ישראל לה' ראשית תבואתה בה"א כתיב, שהן אוכלין פירות בעוה"ז והקרן קיימת לעוה״ב. הלא פרס לרעב לחמך (ישעיה נ״ח ז') פרש כתיב, אם אתה מבקש לבחון אם רעב הוא פרוש לו ואם אתה רואהו ערום מיד אתה חייב לכסותו דכתיב כי תראה ערום וכסיתו (ר"ל כי בודקין לכסות לראות אם הוא ערום, ואין בודקין למזונות, רק פורסין לפניו השלחן, עי' ב"ב ט'). עשה צדקה ומשפט (משלי כ״א ג') בה"א כתיב, ללמדך שאינו עושה צדקה ומשפט פעם אחת אלא שעשה פעמים הרבה, ודכוותיה עתה הסכלת עשה (בראשית ל״א כ״ח) בה״א כתיב, שפעמים הרבה היה סכל, וכן עשה שטים שנאתי (תהילים ק״א:ג׳) אין עשה אלא מי שעשה פעמים רבות.
בראשית רבה
למה נחבאת לברוח ולא הגדת לי ואשלחך וגו' - אמר: דלמא חזר ביה. ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי אמר לו: עד כדון אית ביה?! יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר, אמר לית הוא מיניה. ועתה הלך הלכת כי נכסוף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי, את חמדת לילך אל בית אביך, למה גנבת את אלהי?! אמר רבי אייבו: כיון ששמעו השבטים כך, אמרו: בושנו בך אבי אמנו, שלעת זקנותך אתה אומר: למה גנבת את אלהי?!