בראשית לא:לז מדרש: מדרש אגדה, פסיקתא דרב כהנא ובראשית רבה

אלה מסעי בני ישראל. זה שאמר הכתוב [לכן] אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד י), בכל המסעות שהחזיר אותם וסיבב אותם הם גרמו לעצמם, שלא הלכו בדרכיו, ולא שמעו מצותיו, כי הקב"ה לא גילה סודיו ומסטיריו אלא לישראל שהם יראיו, כמו שאמר דוד ע"ה סוד ה' ליראיו (תהלים כה יד), ולא אמר הקב"ה לאומות העולם שמעו אלא לישראל, שנאמר שמעו דבר ה' בית יעקב וגו' (ירמי' ב ד), וכמה האומות מזבחים לאשרם ולגילולים, כדי שישמעו דבר ואינם שומעים, דכתיב פה להם ולא ידברו (תהלם קטו ה), ואשריו מי שהוא שומע לדבריו של הקב"ה, דכתיב ושומע לי ישכן בטח וגו' (משלי א לג), יתברך שמו של הקב"ה שהוא רוצה בתשובתן של ישראל, וישראל יהיו שומעים לדברי תורה, דכתיב לו עמי שומע לי וגו' (תהלים פא יד), מה כתב אחריו, כמעט אויביהם אכניע וגו' (שם שם טו), וכתיב לו הקשבת למצותי וגו' (ישעי' מח יח). אמרו רבותינו ז"ל ר' עזריה ור' יודה בר' סימן בשם ר' שמעון בר רב יצק קפדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים, קפדנותן של אבות מאבינו יעקב, שנאמר ויחר ליעקב וירב בלבן וגו' (בראשית לא לו), ולא ענותנותן של בנים מדוד, שנאמרו יברח דוד מניות ברמה ויבוא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי ה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי (ש"א כ א), מזכיר שפיכות דמים בפיוס. ואמר ר' סימא בנוהג שבעולם חתן דר אצל חמיו ועובר לצאת מבית חמיו, אפשר שלא ימצא בידו דבר קל, וזה אפילו סכין לא נמצא בידו, והיינו דכתיב כי מששת את כל כי מה מצאת מכל כלי ביתך (בראשית לא לז), אמר הקב"ה ליעקב חייך בלשון הזאת שהוכחת את חמיך, בו בלשון אוכיח את בניך, הדא הוא דכתיב כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול וגו' (ירמי' ב ה), ואמר שמעו דבר ה' (שם ב ד), ארבעה שומעין הן, יש שומע ומפסיד כאדם הראשון, שנאמר ולאדם אמר כי שמעת (לאשתך) [לקול אשתך] וגו' (בראשית ג יז). והפסיד, כי עפר אה ואל עפר תשוב (שם שם יט). יש שומע ומפסיד ומקבל שכר כאברהם אבינו, שנאמר כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (שם כא יב), וקיבל שכר, שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע (שם שם). ויש מי שאיניו שומע ומקבל שכר כיוסף הצדיק, שנאמר ולא שמע אליה וגו' (שם לט י), וקבל שכר, שנאמר ויוסף הוא השלליט על הארץ וגו' (שם מב ו). ויש מי שאינו שומע ומפסיד כישראל, שנאמר ולא שמעו אלי ולא הטו את אזנם (ירמי' ז כו), ומה הפסידו אשר למות למות (ירמי' מג יא):

שמעו.
[א] לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד:י). ר' עזריה ר' יונתן בר חגי בשם ר' שמואל בר רבי יצחק קופדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים. קפדנותן של אבות מאבינו יעקב, ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב וג' (בראשית לא:לו). ולא ענותנותן של בנים מדוד, ויברח דוד מניות ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני מה חטאתי לפני אביך וגומ' (שמואל א' כ:א), מזכיר שפיכות דמים בפייוסו. א"ר סימון בנוהג שבעולם חתן דר אצל חמיו ועובר לצאת מבית חמיו איפשר שלא ימצא בידו אפילו דבר קל, וזה אפילו מחט אפילו סכין לא נמצ' בידו, הד"ה דכת' כי מששת את כל כלי ומה מצאת מכל כלי ביתך וג' (בראשית לא:לז). א' לו הק' חייך בלשון שהוכחת את חמיך בו בלשון מוכיח אני את בניך, כה אמר י"י מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי (ירמיה ב:ה).

ויחר ליעקב וירב בלבן - רבי עזריה בשם ר' חגי, ור' יצחק בר מרון, ותני לה, בשם ר' חנינא בר יצחק: קפדנותן של אבות ולא ענוותנותן של בנים. קפדנותן של אבות מניין? ויחר ליעקב וירב בלבן, ויען יעקב ויאמר ללבן: מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת, דא את סבור שמא מכות או פצעים יהיו שם?! אלא דברי פיוסים, יעקב מפייס את חמיו. כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך. אמר רבי סימון: בנוהג שבעולם חת, שהוא דר אצל חמיו אפשר לו שלא ליהנות אפילו כלי אחד, אפילו סכין אחד?! ברם הכא, מששת את כל כלי, אפילו מחט אפילו צינורא לא מצאת! ולא ענוותנותן של בנים מדוד, שנאמר (שמואל א כ): ויברח דוד מניות ברמה, ויבא, ויאמר לפני יונתן, מה עשיתי, מה עוני ומה חטאתי לפני אביך, כי מבקש את נפשי?! מזכיר שפיכות דמים בפיוסו, מילי דקטלא. ברם הכא, כי דלקת אחרי: