וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃
מדרש שכל טוב
וילן העם על משה. זה אחד מן הדברים שאין יכולת לידע טעמן בלעדי ענין הסמוך לו, כי יש לומר וילן לשון תלונה, כגון זה, ויש לומר וילן שם בלילה ההוא (בראשית לב יד), וספרני דייקני נקדו וילן שם בלילה ההוא סגו"ל תחת למ"ד, דהיינו פתחא, כענין ובהמרותם תלן עיני (איוב יז ב), ונקדו וילן העם דהוי לשון תלונה, ציר"י תחת למ"ד, וזה לך הכרת אותותם:
תנחומא בובר
ויבא יעקב שלם, וכי היה חסר מאומה, הן בשעה שאמרו לו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו (בראשית לב ז), עמד ועשה דורון, התחיל נותן עזים שהן רכות, אחר כך תיישים רחלים אילים גמלים מניקות ובניהם שלשים, [אמר ר' לוי אם הייתי מחזר בכל אהלי קדר אין את מוצא גמלים מניקות הן ובניהן שלשים], ראה עושרו של יעקב, שוב נתן פרות ארבעים ופרים עשרה, אמר ר' יצחק חוץ מאבנים טובות ומרגליות, שנאמר ויקח מן הבא בידו (שם יד), דברים הנטלין ביד, אלו אבנים טובות ומרגליות, אמר ר' יהודה ב"ר שלום כל שנים עשר חודש שעשה אצלו כך היה מכבדו בכל יום, שכך אמר יעקב כי השוחד יעור עיני (פקחים) [חכמים], (דברים טז יט), ק"ו לרשעים, אלא הריני מכבדו שלא יגע בי.