בראשית לב:יח מדרש: מדרש אגדה ובראשית רבה

וכי השליכו משכנותינו (ירמי' שם). אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכתיב בושנו כי שמענו חרפה וגו' (שם נא נא), זה תשעה באב, כי באו זרים (אל מקדשי ה') [על מקדשי בית ה'] (שם שם), מקדש אין כתיב, אלא מקדשי [בית] ה', זה חרבן בית ראשון ובית שני, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבון העולמים כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתיך (תהלים קיט פה), בתורה כתיב אם על בנים (בראשית לב יח), ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ויקרא כג כח), וכאן כתיב אם על בנים רוטשה (הושע ו יד). בתורה כתיב ושפך את דמו וכסהו בעפר (ויקר' יז יג), וכאן כתיב שפכו דמם כמים סביבות ירושלם וגו' (תהלים עט ג), הוי אשר לא כתורתיך, השיב אותם הקב"ה מה אעידך מה אדמה לך (איכה ב יג), כמה העדתי בכם, כמה נביאים שלחתי אליכם ולא שמעתם. ומה אדמה לך, לאיזה אומה הקפתי עליהם ענני כבוד, וקרבתי אותם לפני הר סיני, ונתתי להם את תורתי. ומה אשוה לך (שם), למי אשוה אותך:

ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו - רבי ור' יוסי בר' יהודה, היו מהלכין בדרך. ראו גוי אחד בא לקראתם. אמרין: תלת מילין הוא שאיל לן: מה אתון? ומה אומנתכון? ולאן אתון אזלין? מה אתון? יהודאין. מה אומנתכון? פרגמוטטין. ולאן אתון אזלין? למזבן חטים מן אוצרי דיבני. עמוד לו רבי כנגד הגוי, לראות מה ישאל, והמתין לו ר' יוסי בר' יהודה. אמר: אם אמר מלה, אנא אמר אוחרי. אמר לו: ומנין אית לך הא? אמר לו: מיעקב אבונא! והנה גם הוא אחרינו. ויצו את הראשון וגו' גם את השני רבי פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון: במוצאכם אותו בגדולתו. ואמרתם: גם הנה עבדך יעקב אחרינו, הה"ד (איוב ט): ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה וגו'. ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו למה לא הכניסן לו בערבוביא? כדי לתמהו על דורון שלו. ולמה לא הכניסן כולן כאחת? כדי להשביע עיניו של רשע. אתי למחסל, והוא אמר קביל אתי למחסל, והוא אמר קביל. ותעבור המנחה על פניו וגו', אף הוא בעקא: