וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־לִ֛י אֶת־הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃
בראשית רבה
ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו, והחריש יעקב, הה"ד (משלי יא): ואיש תבונות יחריש. ובני יעקב באו מן השדה כשמעם איסי בן יהודה אמר: ארבע מקראות אין להם הכרע, ואלו הן: שאת, ארור, וקם, משוקדים. ר' תנחומא מוסיף: הדא, ובני יעקב באו מן השדה כשמעם, או, כשמעם ויתעצבו האנשים. וכן לא יעשה אפילו באומות העולם, שמשעה שלקה העולם בדור המבול, עמדו וגדרו עצמן מן העריות: