בראשית לד:ה מדרש: קוהלת רבה, מדרש אגדה, תנחומא בובר ובראשית רבה

טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר. אָמַר רַבִּי מֵאִיר וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר כָּל עִקָּר אֶלָּא מֵבִיא כִּבְשָׂתוֹ לָעֲזָרָה וּמַקְדִּישָׁהּ וְשׁוֹחֲטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, כג): וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר, אָמַר רַבִּי הוּנָא מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר וְלֹא שִׁלֵּם וּפָרַשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל וְטָבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם וָמֵת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ שֶׁתָּמוּת אִשְׁתּוֹ, דִּכְתִיב (בראשית מח, ז): וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק כָּל הַנּוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם גּוֹרֵם לָבוֹא לִידֵי אַרְבַּע עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע. וְכֻלָּם לְמָדָם מִיַּעֲקֹב, עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, דִּכְתִיב (בראשית לה, ב): הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר. גִּלּוּי עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב (בראשית לד, ה): כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ, שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב (בראשית לד, כה): וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב וגו'. וְלָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִיב (בראשית לא, א): וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. אָמַר רַבִּי מָנָא, כָּל הַנּוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם גּוֹרֵם מִיתָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, כב): כִּי דָּרשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ, וְאָמַר רַבִּי אַמֵּי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן. אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח, ד): הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת. וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, לג): וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם.

והחריש יעקב עד בואם:

ותצא דינה בת לאה. זש"ה בז לרעהו חסר לב (משלי יא יב), מי שהוא מבזה את רעהו נקרא חסר לב. ואם היה אותו האיש שהוא מתבזה בעל דעה ותבונה נותן ידו על פיו ומחריש, שנאמר ואיש תבונות יחריש (שם), בז לרעהו חסר לב זה חמור אבי שכם שאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם (בראשית לד ח), ואיש תבונות יחריש, זה יעקב, שנאמר וחריש יעקב עד בואם (שם שם ה), מתוך מה על ידי הקלקלה הזו ותצא דינה בת לאה.