וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃
בראשית רבה
וידבר חמור אתם לאמר - ריש לקיש אמר: בג' לשונות של חבה, חבב הקב"ה את ישראל: בדביקה בחשיקה ובחפיצה בדביקה, (דברים ד): ואתם הדבקים. בחשיקה, (שם ז) לא: מרובכם מכל העמים חשק ה'. ובחפיצה, (מלאכי ג): ואשרו אתכם כל הגוים וגו'. ואנו למדים אותה, מפרשה של רשע הזה: בדביקה, ותדבק נפשו. בחשיקה, שכם בני חשקה נפשו בבתכם. בחפיצה, כי חפץ בבת יעקב. ר' אבא בר אלישע מוסיף: אף תרתין באהבה ודיבור. באהבה, (שם א): אהבתי אתכם. בדיבור, (ישעיה מ): דברו על לב ירושלים. ואנו למדים מפרשתו של רשע הזה: באהבה, ויאהב את הנערה. בדיבור, וידבר על לב הנערה. וכי יש לך אדם שמדבר על הלב, אלא דברים שמיישבים את הלב. אמר לה: אביך בשביל שדה אחד ראה כמה בזבז, וכמה ממון הכריע, אני שיש לי ליתן לך כמה נטעים, וכמה שדה בית זרע על אחת כמה וכמה! והתחתנו אותנו אמר רבי אלעזר: לעולם אין ישראל נותן אצבעו בתוך פיו של עובד כוכבים תחילה, אא"כ נתן עובד כוכבים אצבעו תחילה בתוך פיו של ישראל. והתחתנו אותנו, לא תתחתן בם הם אמרו: והתחתנו אותנו. אמרו: הם תבעו תחילה. הרבו עלי מאד מוהר ומתן, מוהר פרנון, מתן פראפורון: