בראשית לד:כב מדרש: מדרש שכל טוב ופרקי דרבי אליעזר

היום א"ר ברכי' זש"ה לא מראש בסתר דברתי (ישעי' מח יו) אמר הקב"ה אילו מל אברהם בלילה היה כל דורו אומר שלא היו יודעין בו, שאילו היינו יודעין לא היו מניחין אותו לימול, לכך מל אותו בעצם היום, בעיצומו של יום, כדי שירגישו כל העולם, וראיתי בברייתא דר"א ששלח אברהם וקרא לשם בן נח שהיה כהן ותמים שנולד מהול, והודיעו מה שנצטוה, והוא עמד ומל את אברהם, שנא' נימול אברהם, ומשמע על ידי אחרים, ודומה לדבר כאשר הם נמולים (בראשית לד כב), ואברהם מל את ישמעאל ואת כל זכרי ביתו שנא' ויקח וגו' וימל את בשר ערלתם (בראשית יז כג), וכתיב נימולו [אתו] (שם שם כז), על ידו:

רַבִּי אָמַר: יִצְחָק מָל אֶת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וְעֵשָׂו מָאַס בַּמִּילָה כְּשֵׁם שֶׁמָּאַס אֶת הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה״. וְיַעֲקֹב דָּבַק בִּבְרִית מִילָה וּמָל אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בָנָיו. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב נִמּוֹלִין? שֶׁנֶּאֱמַר ״אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים״ וְכוּ'. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁבְּנֵי יַעֲקֹב הָיוּ נִמּוֹלִין וּמָלוּ לִבְנֵיהֶם וְהִנְחִילוּם לְחֹק עוֹלָם, עַד שֶׁעָמַד פַּרְעֹה וְגָזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָנַע מֵהֶם בְּרִית מִילָה. וּבְיוֹם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נִמּוֹלוּ כֻּלָּם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים״ וְכוּ'.