בראשית לד:כו מדרש: מדרש תנחומא, מדרש אגדה ובראשית רבה

וְאֶת־חֲמוֹר֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃

מדרש תנחומא

כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ. וְכִי אִישׁ אֶחָד הָרְגוּ. וַהֲלֹא כְתִיב, וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר (בראשית לד, כו). אֶלָּא שֶׁנֶּחְשְׁבוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִפְנֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד (שופטים ו, טז). כַּיּוֹצֵא בוֹ, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם (שמות טו, א).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש אגדה

ויקחו את דינה וגו'. גוררין היו אותה ויוצאין:
שאל רבBookmarkShareCopy

בראשית רבה

(מלכים ב יד) החוח אשר בלבנון שלח אל הארז - החוח אשר בלבנון, זה חמור אבי שכם. שלח אל הארז, זה יעקב. תנה את בתך לבני לאשה, שכם בני חשקה נפשו בבתכם, (שם): ותעבור חית השדה ותרמוס. ואת חמור ואת שכם הרגו. מי גרם? ותצא דינה בת לאה:
שאל רבBookmarkShareCopy