אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
ת״ר (במדבר טו ל) והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי אמר וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא (בראשית לו כב) ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש לאליפז (שם ל יד) וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה יצתה בת קול ואמרה ליה (תהלים נ כ) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך וגו׳ ועליו מפורש בקבלה (ישעיה ה יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה מאי כעבות העגלה א״ר אסי יצר הרע בתחלה דומה לחוט של בוכיא ולסוף דומה לעבות העגלה. דאתאן עלה מיהא אחות לוטן תמנע מאי היא תמנע בת מלכים הואי דכתיב (בראשית לו כט) אלוף לוטן אלוף תמנע וכל אלוף מלכותא בלא תאגא היא בעיא לאיגיורי באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה הלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו אמרה מוטב תהא שפחה לאומה זו ולא תהא גבירה לאומה אחרת נפק מינה עמלק דצערינהו לישראל מ״ט דלא איבעי להו לרחקה.
מדרש שכל טוב
שמעו עמים. כיון ששמעו אומות העולם כל הניסים הללו ושהקב"ה מגביה קרנן של ישראל ומכניסן לארץ, מיד ירגזון, אין רוגז אלא באדם שכועס ומנאץ בדברים, ודומה לו ואת התרגזך עלי (מ"ב יט כח), רגזו ואל תחטאו (תהלים ד ה), וראיה לדבר ויקלל מתרגמינן וארגיז, אמר להם הקב"ה שוטים כמה מלכים מלכו מכם, שנאמ' ואלה המלכים אשר מלכו (באדם) [בארץ אדום] (בראשית לו לא), וכמה שלטונים שלטו מכם, דכתיב אלוף לוטן אלוף שובל (שם שם כט), ולא כעסו ישראל עליכם ועכשו אתם מתרגזין עליהם, אף אני מייחד מלכותי עליהם ומרגיז אתכם, שנא' ה' מלך ירגזו עמים (תהלים צט א):
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
שמעו עמים ירגזון כיון ששמעו שאבדו פרעה וחילו בים ואבדה מלכות מצרים ושפטים שנעשו בע"ז שלהן התחילו מתרגזין: ד"א כיון ששמעו שהקב״ה מגביה קרנם של ישראל התחילו כועסין אמר להן הקב״ה כמה מלכים עמדו מכם ולא רגזו בני ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל (בראשית ל"ו ל"א) כמה שלטונות עמדו מכם ולא כעסו בני אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה (שם כ"ט) עכשו אתם כועסין אני נותן לכם כעס שאין בו רצון ה' מלך ירגזו עמים (תהלים צ"ט א'): חיל אחז יושבי פלשת. אמרו עכשיו הן באין לגבות עידותן של אפרים אביהם שנ' (שם ע״ח ט') בני אפרים נשקי רומי קשת הפכו ביום קרב: ד"א חיל אחז יושבי פלשת אמרו אין להן דרך אלא עלינו עכשו הן באין ובוזזין את נכסינו ומחריבין את ארצנו: