בראשית לח:ה מדרש: בראשית רבה

ושמה קטורה - רב אמר: זו הגר. אמר ליה רבי נחמיה: והכתיב: ויוסף?! אמר לו: על פי הדבור נשאה. היך מה דאת אמר: (ישעיה ח): ויוסף ה' דבר אלי עוד. אמר לו: והכתיב: ושמה קטורה?! אמר לו: שמקוטרת מצות ומעשים טובים. אמר לו: והכתיב: ולבני הפילגשים אשר לאברהם?! אמר לו: פלגשם כתיב. בעודנו חי, אותה שישבה על הבאר, ואמרה לחי העולמים: ראה בעלבוני! אמר רבי ברכיה: אע"ג דאת אמר: ותלך ותתע במדבר וגו', תאמר שנחשד עליה בריה?! ת"ל: ושמה קטורה, מן קטר כזה, שהוא חותם גנזכה ומוציאה בחותמת, קשורה וחתומה. בר קפרא אמר: תוספתו של הקדוש ב"ה מרובה על העיקר, קין עיקר והבל ע"י שהוא תוספת, דכתיב (בראשית ד): ותוסף ללדת, נולד הוא ושתי תאומותיו. יוסף עיקר, ובנימין על ידי שכתוב בו תוספת, הוא מעמיד עשרה, דכתיב: ובני בנימין בלע ובכר וגו'. ער עיקר, ושלה ע"י שהוא לשון תוספת, הוא מעמיד עשרה בתי דינים, הדא הוא דכתיב בדברי הימים (ד"ה א ד): בני שלה בן יהודה, ער אבי לכה, ולעדה אבי מרשה, ומשפחות בית עבודת הבוץ לבית אשבע וגו'. עיקר שניו של איוב לא היו אלא שבעים שנה, ניתוסף לו מאה וארבעים שנה, דכתיב (איוב מב): ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה. עיקר מלכותו של יחזקיהו לא היו אלא ארבע עשרה שנה, וניתוסף לו חמש עשרה שנה שנאמר (ישעיה לח): הנני מוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. ישמעאל עיקר, ובני קטורה על ידי שהן לשון תוספת, ותלד לו את זמרן וגו':

ויט עד איש עדולמי ושמו חירה - רבנן אמרי: חירה הוא חירם, שהיה בימי דוד, שנאמר (מלכים א ה): כי אוהב היה חירם לדוד כל הימים, למוד היה האיש הזה, להיות אוהב לשבט הזה. רבי יהודה ב"ר סימון אמר: חירם אחר היה. על דעתהון דרבנן, חיה קרוב לאלף ומאתים שנה. ועל דעתיה דר' יהודה, חיה קרוב לחמש מאות שנה. וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע, בר גברא תגרא, בוצינא דאתרא. ותהר ותלד בן ותקרא שמו ער, שהוער מן העולם. ותהר עוד וגו' אונן, שהביא אנינה לעצמו. ותהר עוד וגו' שלה, שנשתלשל מן העולם. ותוסף עוד וגו', כזיב, פסקת שם מקום. ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', שהיה חורש בגנות: