בראשית ל:כח מדרש: עין יעקב, תנחומא בובר ובראשית רבה

יח אָמַר רַבִּי יִצְחָק, (אמרי דבי רבי) [אָמַר רַב אַמִי]: אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת אֶלָּא סָמוּךְ לְוֶסְתָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים נא) "הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי". וְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: סָמוּךְ לַטְּבִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי", מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי 'חֵטְא' לִישְׁנָא דִּדְכוּיֵי הוּא? דִּכְתִיב: (ויקרא יד) "וְחִטֵּא אֶת הַבַּיִת", וּמְתַרְגְּמִינָן: וִידַכֵּי יָת בֵּיתָא. וְאִי בָּעִית אֵימָא מֵהָכָא: (תהלים נא) "תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר". וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַב אַמִי: כֵּיוָן שֶׁבָּא זָכָר בָּעוֹלָם, בָּא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה טז) "שִׁלְחוּ כַר מֹשֵׁל אֶרֶץ", זָכָר", זֶה כַּר. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַב אַמִי: בָּא זָכָר בָּעוֹלָם, בָּא כִּכָּרוֹ בְּיָדוֹ, "זָכָר", זֶה כַּר, דִּכְתִיב: (מ"ב ו) "וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְּדוֹלָה". נְקֵבָה, אֵין עִמָּהּ כְּלוּם. "נְקֵבָה", נְקִיָּה בָּאָה, עַד דְּאָמְרָה, מְזוֹנֵי לָא יְהָבֵי לָהּ, דִּכְתִיב: (בראשית ל) "נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה".

מה כתיב למעלה מן הענין ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו' (בראשית ל כה), ואם אין אתה מבקש לשלחני, שלא ברשותך אני הולך לי, א"ל לבן בכל הבנים שהולדת לא אמרת לי שלחני אלא ביוסף, א"ל שהוא יפרע מעשו הרשע, לפיכך שלחני ואלכה וגו'. ויאמר אליו לבן וגו' נחשתי (שם כז), באותו היום על רגליו של יעקב מצא שימא שהוא למזל, לכך הוא אומר נחשתי. אמר ר' ברכיה לבן ניחש ויעקב לא היה יודע ומה איכפת לו, ויברכני ה' בגללך (שם), אמר לבן נקבה שכרך, א"ל אתה נוטל הנקודים ואני נוטל הברודים מכל מה שהן מולידות, ויעקב רועה את צאן לבן הנותרות (שם לו), מהו הנותרות, אמר ריש לקיש הזקנות העקרות החולות. מה כתיב ויקח לו יעקב מקל לבנה (שם לז), אמר ר' הושעיא היה צר צורה, וכשם שהיה צר כך היו מולידות, לא היה חסר אלא ליתן להם נשמה, הולידו ונתברכו לפניו, חזר בו לבן, מנין שכך אמר יעקב והחליף את משכורתי וגו' (שם לא ז), מה עשה יעקב כיון שנתעכב עליו, שלח אחר בני ביתו, שנאמר וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה (שם ד), למה לא בתוך ביתו, אמר ר' שמעון בן גמליאל בשלשה דברים אוהב אני את בני המזרח,

ויאמר לבן אם נא מצאתי חן בעיניך וגו', נסיתי ובדקתי, ויברכני ה' בגללך. ויאמר נקבה שכרך עלי, סְכום קְטַע פָּרֵשׁ (אמור הסכום קצוב ופרש מה שכרך). ויאמר אליו אתה ידעת וגו', כי מעט אשר היה לך וגו', ויפרוץ לרוב ר' יהודה בשם ר' סימון בשם ר' חזקיה אמר: מעט, שבעים נפש. נאמר כאן מעט, ונאמר להלן מעט, במתי מעט. מה להלן בע' נפש, אף כאן ע'. ויברך ה' אותך לרגלי, כל מקום שהצדיקים הולכים, ברכה משתלחת. ירד יצחק לגרר, באת ברכה לרגלו, שנאמר (בראשית כו): ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה וגו'. ירד יעקב אצל לבן, ובאת ברכה לרגלו, שנאמר: ויברך ה' אותך לרגלי. יוסף ירד אצל פוטיפר, באת ברכה לרגלו, שנאמר (שם לט): ויברך ה' את בית המצרי. ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי, ראובן בעי בי ושמעון בעי בי: