בראשית מא:ו מדרש: מדרש תנחומא ובראשית רבה

אָמַר פַּרְעֹה, חֲלוֹם חָלַמְתִּי. כְּשֶׁבָּא לוֹמַר לוֹ אֶת הַחֲלוֹם, בִּקֵּשׁ לְבָדְקוֹ וְהָיָה מְהַפֵּךְ לוֹ אֶת הַחֲלוֹם. אָמַר לוֹ: וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת וְגוֹ' (בראשית מא, יח). אָמַר לוֹ יוֹסֵף, לֹא כָךְ רָאִיתָ, אֶלָּא יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר (בראשית מא, ב). אָמַר לוֹ: הִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת דַּלּוֹת וְרָעוֹת (בראשית מא, יט). אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ רָאִיתָ, אֶלָּא רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר (בראשית מא, ג). אָמַר לוֹ: הִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת (בראשית מא, כב). אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ רָאִיתָ, אֶלָּא בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת (בראשית מא, ח). אָמַר לוֹ: וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת (בראשית מא, כג). אָמַר לוֹ: לֹא כָךְ רָאִיתָ, אֶלָּא דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים (בראשית מא, ו). הִתְחִיל פַּרְעֹה תָּמֵהּ בְּעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ: אַחֲרַי הָיִיתָ כְּשֶׁחָלַמְתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת.

וְלָמָּה בָּא הוּא וַעֲבָדָיו? לוֹמַר לְךָ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ פַּרְעֹה אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי (שמות י, כח), אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ. וְלֹא נֵצֵא מִכָּאן עַד שֶׁיֵּרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְגוֹ'. מִכָּאן שֶׁחָלַק מֹשֶׁה כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אַתָּה וְכָל עֲבָדֶיךָ. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה. וְיוֹסֵף חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה (בראשית מא, טז). יַעֲקֹב חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב (בראשית מח, ב). אֵלִיָּהוּ חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וְגוֹ' (מלכים א יט, א). חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חָלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן דָּנִיֵּאל.

ופרעה חולם - וכל הבריות אינן חולמין, אתמהא?! אלא חלום של מלך, של כל העולם כולו הוא. ופרעה חולם אמר רבי יוחנן: הרשעים מתקיימין על אלהיהם. ופרעה חולם והוא עומד על היאור, אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם. (בראשית כח) והנה ה' נצב עליו. והנה מן היאור, רמז רמז לו, שאין השובע בא למצרים, אלא מן היאור. ודכוותה אין הרעב בא, אלא מן היאור, והנה מן היאור. בשעה שהשנים יפות, הבריות נעשין אחין אלו לאלו. ותרעינה באחו, אהבה ואחוה בעולם, וכן הוא אומר (ישעיה ל): ירעה מקניך ביום ההוא, כר נרחב. כירי, עבד. קירי, אדון. וכן הוא אומר (תהלים עב): ישאו הרים שלום. אמר רבי אחא: נשאו הרים נשיאתן שלום לעם. והנה שבע שבלים דקות וגו' , בשעה שהשנים רעות, גופן של בריות מעלה חטטין: