בראשית מא:יג מדרש: איכה רבה, מדרש שכל טוב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

חֲדָא אִתְּתָא אֲתַת לְגַבֵּי רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרָה לֵיהּ חֲמַיִית דְּשֻׁרִיתָא דְּבֵיתָא פָּקְעָה, אָמַר לָהּ הַהִיא אִתְּתָא יָלְדָה בַּר דְּכַר, אָזְלַת וְכֵן הֲוָה לָהּ. אָזְלַת זְמַן חוֹרָן לְמִשְׁאָלִינֵיהּ, אָמְרָה לֵיהּ שֻׁרִיתָא דְּבֵיתָא פָּקְעָא, אָמַר לָהּ אַתְּ יְלֵידַת בַּר דְּכַר, אָזְלַת וְכֵן הֲוָה לָהּ. אָזְלַת זְמַן חוֹרָן זִמְנָא תְּלִיתֵיתָא אַשְׁכָּחַת תַּלְמִידוֹי יָתְבִין בְּבֵי סַפְרָא וְרַבְּהוֹן לָא הֲוָה תַּמָּן, אָמְרָה לוֹן אָן הוּא רַבְּכוֹן, אָמְרִין לָהּ מָה אַתְּ בָּעָא מִינֵיהּ, אָמְרָה לוֹן דִּלְמָא דְאַתּוּן חַכִּימִין לְמִיפְשַׁר חֶלְמָא דַּחֲמֵית כְּרַבְּכוֹן, אָמְרִין לָהּ אִמְרִי לָן מָה אַתְּ בָּעְיָיא וַאֲנַן פָּתְרִין לִיךְ, אָמְרָה לוֹן חֲמֵית בְּחֶלְמִי הַהִיא אִתְּתָא דְּשֻׁרְיָיתָא דְּבֵיתָא פָּקְעָה, אָמְרִין לָהּ הַהִיא אִתְּתָא קָבְרָא בַּעֲלָהּ. וְכַד נָפְקַת מִן קוֹמֵיהוֹן שָׁרְיַית מְיַילָלָא, שָׁמַע רַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר לְהוֹ לָמָּה הַהִיא אִיתְּתָא מְיַילְלָא, אָמְרוּ לֵיהּ הַהִיא אִיתְּתָא אֲתַת לְמִישְׁאָלִינָךְ וְלָא אַשְׁכָּחַת יָתָךְ. אָמַר לְתַלְמִידוֹי הַהִיא אִיתְּתָא מַאי אֲתַת לְמִישְׁאַל, אָמְרִין לֵיהּ לְמִיפְתְּרִינָהּ לְחֶלְמָא. אָמַר לָהֶן וּמָה אַמְרִיתוּ לָהּ, אָמְרִין לֵיהּ כֵּן וְכֵן, אֲמַר לְהוֹ אִבַּדְתּוּן גַּבְרָא, לֹא כֵן כְּתִיב (בראשית מא, יג): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה, וְלֹא כֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַחֲלוֹם הוֹלֵךְ אַחַר פִּתְרוֹנוֹ חוּץ מִן הַיַּיִן, יֵשׁ שׁוֹתֵהוּ וְטוֹב לוֹ יֵשׁ שׁוֹתֵהוּ וְרַע לוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.

(ואם) אם משל תמשול בנו. לשון תימה, א"ר סימון לפי שענו אותו בשתי לשונות כפולות, לפיכך עמדו ממנו שני זוגי מושלים, יהושע וגדעון מושלים, ירבעם ויהוא מלכים, מכאן אמרו רבותינו כל החלומות הולכין אחר הפה, וכן הוא אומר ויהי כאשר פתר לנו כן היה (בראשית מא יג), ולא שכך היה פתרונו אלא חלום הראשון פתר על הפירות כדדרשינן, והשני בישר על הממשלה:

אמר ר׳ ברכיה חלום אף על פי שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים מנלן מיוסף דכתיב (בראשית לז ט) והנה השמש והירח וגו' הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה (שם ע"ב) וההיא שעתא אמיה לא הויא. א״ר לוי לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד כ״ב שנה מנ״ל מיוסף שנא׳ (שם ב) אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה וכתיב (שם מא מו) ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה, משבע עשרה עד שלשים כמה הואי תליסר, שבע דשבעא ותרתין דכפנא הוי עשרין ותרין. אמר רב הונא לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב ולאדם רע אין מראין לו חלום רע. תניא נמי הכי כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע. אמר רב ביזנא בר זבדא א״ר עוקבא א״ר פנדא אמר רבי נחום א״ר בירים משום זקן אחד ומנו רבי בנאה עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים. פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם מה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי לקיים מה שנא׳ כל החלומות הולכין אחר הפה אטו כל החלומות הולכין אחר הפה קרא הוא, אין וכדברי אלעזר דאמר רבי אלעזר מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה שנאמר (בראשית מא יג) ויהי כאשר פתר לנו כן היה: