בראשית מא:יז מדרש: במדבר רבה ואוצר מדרשים

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ח, ב): אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר וגו', אִם יֹאמַר לְךָ הַמֶּלֶךְ שֶׁיְהֵא מוֹרָאוֹ עָלֶיךָ וְתִשְׁמֹר גְּזֵרָתוֹ, שְׁמֹר גְּזֵרַת פִּיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים יז, טו): שוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, שֶׁיְהֵא מוֹרָאוֹ עָלֶיךָ, וְאוֹמֵר (יהושע א, יח): כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וגו', וְאֵין אֲנִי הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא אֵימַת מַלְכוּת, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מא, מד): וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וגו', מַהוּ אֲנִי פַרְעֹה, כָּךְ אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ (בראשית מא, מ): אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וגו', שֶׁעֲשִׂיתִיךָ מֶלֶךְ עַל כֻּלָּם, הִזָּהֵר שֶׁתִּנְהֹג בִּי כָּבוֹד וְהַמְלִיכֵנִי עָלֶיךָ, לְכָךְ אָמַר אֲנִי פַרְעֹה, כְּלוֹמַר שֶׁתְּהֵא אֵימַת מַלְכוּתִי עָלֶיךָ, וְדִכְוָתֵיהּ (שמות ו, ב): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה', לָמָּה צָרִיךְ כָּאן לוֹמַר אֲנִי ה', אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁעֲשִׂיתִיךָ אֱלוֹהוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, כְּמָה דְּתֵימָא (שמות ז, א): רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, הִזָּהֵר לִהְיוֹת אֱלָהוּתִי עָלֶיךָ, שֶׁלֹא עֲשִׂיתִיךָ אֱלוֹהַּ כִּי אִם לְפַרְעֹה לְבַדּוֹ, הֱוֵי: אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר, הָאֲנִי שֶׁיֹּאמַר לְךָ פִּי הַמֶּלֶךְ, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ, שְׁמֹר שֶׁלֹא תִּמְרֹד עַל צִוּוּיוֹ, יָכוֹל אֲפִלּוּ יֹאמַר לְךָ לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי הַמָּקוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר (קהלת ח, ב): וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁדִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים יִהְיֶה עֶלְיוֹן עַל צִוּוּי בָּשָׂר וָדָם, שֶׁתְּבַטֵל רְצוֹן בָּשָׂר וָדָם מִפְּנֵי רָצוֹן אֱלֹהִים וּתְקַיֵּם כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנִּכְנַסְתָּ בִּשְׁבוּעָה עֲלֵיהֶם לְקַיְּמָן, כְּמָא דְתֵימָא (דברים כט, יא): לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ וגו', וְאוֹמֵר (דברים כז, כו): אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. וְדִכְוָתֵיהּ (ויקרא יט, ג): אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וגו', יָכוֹל אֲפִלּוּ אָמַר לוֹ אָבִיו שְׁחֹט לִי וּבַשֵּׁל לִי בַּשַּׁבָּת יִשְׁמַע לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יט, ג): וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּכְבוֹדִי, אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר: עַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, שֶׁלְּמַעְלָה מִן מַאֲמָר הַמֶּלֶךְ שְׁמֹר דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים. (קהלת ח, ג): אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ וגו', אִם יִכְעֹס עָלֶיךָ בָּשָׂר וָדָם כְּדֵי לְהַעֲבִירְךָ עַל חֻקֵּי הַתּוֹרָה, אַל תִּתְבַּהֵל מִכַּעֲסוֹ כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בַּעֲצָתוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים א, א): אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וְאֵין פָּנָיו אֶלָּא כַּעֲסוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ג, יט): וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי אֶשְׁתַּנִּי, הֱוֵי: מִפָּנָיו תֵּלֵךְ. (קהלת ח, ג): אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע, שֶׁלֹא תַעֲמֹד בְּדַרְכוֹ לָלֶכֶת בָּהּ, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים א, א): וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, מַהוּ בְּדָבָר, שֶׁלֹא תִּתְיָרֵא מֵאוֹתוֹ דָּבָר רָע, שֶׁיֹּאמַר לְךָ שֶׁיִּשְׂרָפְךָ וְיַהֲרָגְךָ וְיַעֲשֶׂה לְךָ יִסּוּרִים קָשִׁים אִם לֹא תִּתְקַיֵּם גְּזֵרָתוֹ, וְיַפְחִידְךָ שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְהַצִּילְךָ מִיָּדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (קהלת ח, ג): כִּי כֹל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַעֲשֶׂה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה (דניאל ג, טו): בַּהּ שַׁעֲתָא תִּתְרְמוֹן לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקֵדְתָּא וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי. (קהלת ח, ד): בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וגו', אִם מָסַרְתָּ עַצְמְךָ עַל הַמִּצְווֹת לְקַיֵם גְּזֵרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַטֵּל גְּזֵרוֹת בָּשָׂר וָדָם, מַה שְֹּׂכָרְךָ, בְּעֵת שֶׁיִּגְזֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא פֻּרְעָנֻיּוֹת לָעוֹלָם, שֶׁהוּא מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם וְשַׁלִּיט בַּכֹּל לַעֲשׂוֹת כְּכָל חֶפְצוֹ וְאֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדוֹ (איוב כג, יג): וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְתָה וַיָּעַשׂ, אַתָּה תַעֲמֹד וּתְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַגְּזֵרָה לְבַטְּלָהּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא לְךָ פָנִים וְהוּא מְבַטְּלָהּ בִּזְכוּתְךָ, לְפִי שֶׁבִּטַּלְתָּ גְּזֵרַת בָּשָׂר וָדָם לְקַיֵּם גְּזֵרָתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּעֵת שֶׁיְדַבֵּר דָּבָר לְהָבִיא לָעוֹלָם לְהוֹדִיעַ שֻׁלְטָנוּתוֹ בָּעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת ג, יד): וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו, תֵּדַע מִי יְמַחֶה עַל גְּזֵרָתוֹ וְיֹאמַר לוֹ לָמָּה תַעֲשֶׂה כָךְ, שׁוֹמֵר מִצְוָה. לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ח, ד): וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, מִי הוּא שֶׁיֹּאמַר לוֹ לָמָּה תַעֲשֶׂה לִבְרִיּוֹתֶיךָ, נַחֵת עִמָּהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים, זֶהוּ שׁוֹמֵר מִצְוֹתָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ח, ה): שׁוֹמֵר מִצְוָה וגו'. וּמַהוּ (קהלת ח, ה): לֹא יֵדָע דָּבָר רָע, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא לֹא עָמַד בְּדָבָר רָע, לְכָךְ לֹא יֵדַע דָּבָר רָע. (קהלת ח, ה): וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, שֶׁיֶּשְׁנוֹ חֲכַם לֵב רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וּמְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ, וְהוּא מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ אִם הַיּוֹם אֶעֱבֹר עַל הַמִּצְווֹת וְיֵשׁ לִי עֵת לַעֲשׂוֹת חֶפְצִי, וְאֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדִי, לְמָחָר יָבוֹא עֵת שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ מִשְׁפָּט עַל שֶׁעָבַר עַל תּוֹרָתוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת ב, יד): הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל וגו', וְאוֹמֵר (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וגו', וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, מִי שֶׁלִּבּוֹ חָכָם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאִם יַעֲבֹר עַל הַמִּצְווֹת יָבוֹא הָעֵת שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁפָּט בּוֹ, וְהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הָעֲבֵרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (קהלת ח, ו): כִּי לְכָל חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט וגו', בְּכָל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם חֶפְצוֹ וִיבַטֵּל חֵפֶץ הַמָּקוֹם, יָדוּעַ יִהְיֶה לוֹ שֶׁעָתִיד לִתֵּן הַדִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ מִיָּד, אַל יַחְשֹׁב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְוַתֵּר לוֹ עַל עֲוֹנוֹ, אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִילֵיהּ, וְאֵימָתַי פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ לִכְשֶׁיִּמָּלֵא הַהִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב כ, כב): בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ח, ו): כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁנָּתַן לָהֶם אָרְכָּה וּלְבַסּוֹף פָּרַע מֵהֶן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ו, ה): וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (בראשית ו, ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם וגו'. (קהלת ח, ז): כִּי אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה וגו', בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ מֵעֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִיּוֹם הַדִּין, כְּשֶׁיָּבוֹא לֹא יִשְֹּׂאוּ לוֹ פָנִים, וְאִם יָבוֹא לוֹמַר שֶׁיַּאַרְכוּ לוֹ וְיַחֲזֹר בּוֹ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, הֱוֵי (קהלת ח, ז): כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה פֻּרְעָנוּת מִי יַגִּיד לוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיִתְקַבֵּל, לוֹמַר לְךָ קֹדֶם גְּזַר דִּין שׁוֹמְעִין לוֹ, לְאַחַר גְּזַר דִּין אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה מִי יַגִּיד לוֹ. אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ וגו' (קהלת ח, ח), לְפִי שֶׁמָּצִינוּ אַרְבַּע מִיתוֹת גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, לְכָךְ כְּתִיב כָּאן אַרְבָּעָה דְּבָרִים כְּנֶגְדָם שֶׁאֵין בְּיַד הַחַיִּים לְהִנָּצֵל מֵהֶם אַחַר גְּזַר דִּינוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ, זוֹ מִיתַת חֶנֶק וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, שֶׁאֵין הָאָדָם מֵת מִמֶּנָּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁאֵין לוֹ מֵאֵיזֶה מָקוֹם יִנְשֹׁם, הֱוֵי: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לְהוֹצִיאוֹ בְּעֵת שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם שֶׁיִּכָּלֵא הָרוּחַ בְּגוּפוֹ. וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, זוֹ מִיתַת סְקִילָה וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (דברים יג, יא): וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת. וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה, זוֹ מִיתַת הַסַּיִּף וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות יז, ט): וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וּכְתִיב (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ וגו'. וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו, זוֹ מִיתַת שְׂרֵפָה וְכָל הַדּוֹמוֹת לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (מלאכי ג, יט): וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עוֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא, הֲרֵי אַרְבַּע מִיתוֹת זְכוּרוֹת בְּפָסוּק זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ סַנְהֶדְּרִין וּבָטְלוּ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן הַחַיִּים לָמוּת בָּהֶן בִּשְׁפָטִים רָעִים כְּנֶגְדָן, מִי שֶׁהוּא חַיָּב חֶנֶק, אוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, אוֹ מֵת בִּסְרוּנְכִי, אוֹ נִמְסַר בְּיַד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁחוֹנְקִים אוֹתוֹ. מִי שֶׁחַיָּב סְקִילָה, אוֹ נוֹפֵל מִן הַגַּג, אוֹ חַיָּה דּוֹרַסְתּוֹ, אוֹ עוֹבְדֵי כּוֹכָּבִים סוֹקְלִין אוֹתוֹ, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב הֲרִיגָה, לִסְטִין בָּאִין עָלָיו וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה, אוֹ נוֹפֵל בָּאוּר, אוֹ נָחָשׁ נוֹשְׁכוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִדִּינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִמְדֹד לוֹ כְּמִדָּתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ וגו'.

דָּבָר אַחֵר (קהלת ח, ב): אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר, מְדַבֵּר בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהוּא שָׁמַר אֲנִי שֶׁאָמַר לוֹ פַּרְעֹה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, מד): וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וגו', שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא מָרַד עַל צִוּוּיוֹ. (קהלת ח, ב): וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס לְאוֹתָהּ גְּדֻלָּה לֹא פָּרַק עֹל שָׁמַיִם מֵעָלָיו וְהָיָה יָרֵא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹהִים וגו', וּלְכָךְ נֶאֱמַר אֱלֹהִים, וְהָיָה זָהִיר עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁלֹא נִשְׁבַּע חַי ה' אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה, אֶלָּא (בראשית מב, טו): חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה, הֱוֵי: שְׁבוּעַת. מַהוּ דִּבְרַת, שֶׁגָּדַר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כג, טו): וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְאוֹמֵר (דברים כב, כד): עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה הַנַּעֲרָה בָּעִיר וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית לט, ז): וַתִּשָֹּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי, מַה כְּתִיב שָׁם (בראשית לט, ח): וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעַל דִּבְרַת, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, י): וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ וגו'. אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו, בְּעֵת שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְהָיָה הַבַּיִת פָּנוּי שֶׁלֹא הָיָה שָׁם אָדָם שֶׁיִּרְאֵהוּ, וּכְמָה דִכְתִיב (בראשית לט, יא): וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ וגו', וּבָאֲתָה וְתָפְשָׂה בְּבִגְדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְבַּהֵל מִן מַעֲשֶׂיהָ וְהָלַךְ לוֹ לַחוּץ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, יב): וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו, לֹא נִתְבָּהֵל מִפְּנַאי הַבַּיִת, אֶלָּא שֶׁנָּס וְהָלַךְ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה לוֹ שֶׁאִם לֹא יִשְׁכַּב עִמָּהּ הִיא אוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ שֶׁהוּא חָפַץ לְאָנְסָהּ, וּבַעֲלָהּ הוֹרְגוֹ וְאֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה עַבְדּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָמַד לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָהּ בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ דָּבָר רָע שֶׁהָיְתָה מַגְזֶמֶת לַעֲשׂוֹת לוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר (קהלת ח, ג): אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה. וּמִנַיִן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיְתָה מַגְזֶמֶת לוֹ כָּךְ, מִן סוֹף הַדְּבָרִים, כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁלֹא הוֹעִילָה בְּמַעֲשֶׂיהָ, רְאֵה מֶה עָשְׂתָה (בראשית לט, יד יח): וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר וגו' וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ וגו' וַתַּנַּח בִּגְדוֹ וגו' וַתְּדַבֵּר אֵלָיו וגו' וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וגו'. (קהלת ח, ד): בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וגו', מַה שָֹּׂכָר נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּךְ, הִשְׁלִיטוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ וגו', כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, יז): וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי וגו'. שִׁלְטוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ. וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, נה): לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ, כָּל כָּךְ לָמָּה, עַל שֶׁשָּׁמַר אֶת הַמִּצְווֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ח, ה): שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע, מַהוּ לֹא יֵדַע דָּבָר רָע, שֶׁאוֹתוֹ דָּבָר רָע שֶׁאָמַר שַׂר הַמַּשְׁקִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, יב): וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וגו', דִּבֶּר כָּאן בְּנִגְעַת יוֹסֵף שְׁלשָׁה דְּבָרִים: נַעַר, שֶׁהוּא שׁוֹטֶה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כב, טו): אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר, עִבְרִי, שׂוֹנֵא, עֶבֶד, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמַלְכוּת, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יֵדַע יוֹסֵף אוֹתוֹ דָּבָר רָע, כְּלוֹמַר שֶׁלֹא נָגַע בּוֹ הַדָּבָר, שֶׁמָּלַךְ. (קהלת ח, ה): וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, זֶה הָיָה יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא חָכָם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, לט): אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד לִתֵּן הַדִּין אִלּוּ נָגַע בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, לְפִיכָךְ פֵּרַשׁ מִמֶּנָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לט, י): וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת עִמָּהּ לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ, הֵבִיא עֵת עַל יוֹסֵף לְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ בַּמִּשְׁפָּט, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הָא כֵיצַד, הוּא שָׁלַט בְּיִצְרוֹ וְלֹא נָגַע בָּהּ, לְפִיכָךְ נַעֲשָׂה שַׁלִּיט, כְּמָה דְתֵימָא: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ. הוּא לֹא שָׁמַע לָהּ, כְּמָה דְתֵימָא: וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ, לְכָךְ הִמְלִיכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מִצְרַיִם כֻּלָּהּ, וְהָיוּ כֻּלָּם נִשְׁמָעִים לִדְבָרָיו, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מא, נה): אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. פִּיו שֶׁלֹא נָשַׁק בַּעֲבֵרָה לְפִיכָךְ (בראשית מא, מ): עַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי. הוּא אָמַר לָהּ (בראשית לט, ט): אֵינֶנּוּ גָּדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וגו', כְּדֵי לְהַדִּיחָהּ מֵעָלָיו, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מ): אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. הוּא לֹא תָפַשׂ לָהּ וְהִיא תְּפָשַׂתּוּ בְּיָדֶיהָ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, יב): וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ וגו', לְפִיכָךְ (בראשית מא, מב): וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף. הוּא עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מב): וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ. הוּא לֹא הִרְכִּין צַוָּארוֹ לַעֲבֵרָה, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מב): וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. הוּא לֹא רָכַב עָלֶיהָ, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מג): וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ. הִיא קָרְאָה לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ עַל כָּךְ, כְּמָה דְתֵימָא: וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וגו', לְפִיכָךְ (בראשית מא, מג): וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ. הוּא נָתוּן אֶל בֵּית הַסֹּהַר עַל כָּךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, כ): וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר, לְפִיכָךְ (בראשית מא, מג): וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. הוּא לֹא נָתַן עֵינָיו בָּהּ וְלֹא בַּמִּצְרִיּוֹת בְּעֵת שֶׁמָּלַךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מט, כב): בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, שֶׁעִלֵּם עֵינוֹ מֵאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר וּמִן הַמִּצְרִיּוֹת, (בראשית מט, כב): בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, וּלְפִיכָךְ עֲלֵי שׁוּר, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן מַהוּ עֲלֵי שׁוּר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְשַׁלֵּם שְׂכַר אוֹתָהּ הָעַיִן, כֵּיצַד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים בַּמִּקְדָּשׁ קֳדָשִׁים קַלִּים תּוֹךְ הַחוֹמָה לִפְנִים מֵחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, אֲבָל בְּשִׁילוֹ שֶׁהָיָה חֵלֶק יוֹסֵף אוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּכָל הָרוֹאֶה, הֱוֵי: עֲלֵי שׁוּר, כְּמָה דְתֵימָא (איוב ז, ח): לֹא תְשׁוּרֵנִי עֵין רֹאִי, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיוֹסֵף, אַתָּה שָׁמַרְתָּ מִצְוַת לֹא תִנְאָף, שֶׁהִיא שְׁבִיעִית בַּדִּבְּרוֹת, וְלֹא נָאַפְתָּ בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, וְגַם שָׁמַרְתָּ מִצְוַת לֹא תִגְנֹב, שֶׁהִיא שְׁמִינִית בַּדִּבְּרוֹת, שֶׁלֹא גָּנַבְתָּ מָמוֹנוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר, וְלֹא גָנַבְתָּ מְקוֹר אִשְׁתּוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וגו', יָבוֹא הָעֵת שֶׁאֲנִי פּוֹרְעָם לְךָ, לְמָחָר כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַנְּשִׂיאִים לְהָבִיא בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, יִהְיוּ נְשִׂיאֵי שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶחָד מַקְרִיב בְּיוֹם שְׁבִיעִי, וְהַשֵּׁנִי בְּיוֹם שְׁמִינִי, וְאֵין שֵׁבֶט אַחֵר מַפְסִיק בֵּין שְׁנֵי בָּנֶיךָ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה לֹא הִפְסַקְתָּ בֵּין לֹא תִנְאָף לְלֹא תִגְנֹב, שֶׁכֵּן כְּתִיב בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו' בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה וגו', לְכָךְ כְּתִיב: וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו' (במדבר ז, נה), אַל תִּקְרֵי קַעֲרַת אֶלָּא עֲקַרְתְּ, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב שֶׁעָקַר אֶת הַבְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן וְנָתַן אוֹתָהּ לְיוֹסֵף, (בראשית מח, כב): וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ וגו'. כֶּסֶף, כְּמָא דְּתֵימָא (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. כְּמָה שֶׁאָמַר (בראשית מח, ה): אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי. שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, כְּשֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בִּשְׁבִיל יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, ט): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, כְּנֶגֶד יוֹסֵף שֶׁנִּזְרַק מֵאָבִיו וְנִמְכַּר לְמִצְרַיִם. כֶּסֶף, עַל שֵׁם: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק, מַה שֶּׁאָמַר לְאָבִיו (בראשית מח, יח): לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל יָדוֹ יָרְדוּ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְמִצְרַיִם. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים וגו', יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וּשְׁנֵיהֶם הֶעֱמִידוּ שְׁבָטִים. (במדבר ז, נו): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב וגו', כְּנֶגֶד חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יז, ה): וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה, (במדבר ז, נז נח): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וגו' אַיִל אֶחָד וגו' שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד וגו', הֲרֵי שְׁלשָׁה כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דוֹרוֹת שֶׁרָאָה יוֹסֵף מִן מְנַשֶּׁה שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית נ, כג): גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כו, כט ל): בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד וגו' אֵלֶּה בְּנֵי גִּלְעָד אִיעֶזֶר וגו', מָכִיר וְגִלְעָד וְאִיעֶזֶר, הֲרֵי שְׁלשָׁה דוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בָּתֵּי אָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם יוֹסֵף, כִּי מְנַשֶּׁה עַל שֵׁם יַעֲקֹב נִקְרָא, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מח, ה): וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם, וְהָרְבִיעִי זֶה הָיָה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁנָּטַל חֵלֶק בָּאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר לב, מא): וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר, שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה שֶׁהִקְרִיב הָיוּ כְּנֶגֶד בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה. וּשְׂעִיר הַחַטָּאת הָיָה כְּנֶגֶד יָאִיר שֶׁלֹא הוֹרִישׁ חֶלְקוֹ לְבָנָיו, כִּי לֹא הָיוּ לוֹ בָנִים, וּלְכָךְ קְרָאָן עַל שְׁמוֹ, שֶׁלֹא הָיָה לוֹ זֵכֶר, וְיָרְשׁוּ חֶלְקוֹ בְּנֵי מָכִיר אָחִיו. (במדבר ז, נט): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, וְלָקַח שְׁנֵי חֲלָקִים בָּאָרֶץ, חֶצְיוֹ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְחֶצְיוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. (במדבר ז, נט): אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, הֲרֵי שְׁלשָׁה מִינִים כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁעָשָׂה יוֹסֵף בִּשְׁבִיל מְנַשֶּׁה, שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְגַדְּלוֹ עַל אֶפְרָיִם אָחִיו. הָאַחַת (בראשית מח, יג): וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְׂמֹאל יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל. וְהַשֵּׁנִית (בראשית מח, יז): וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וְהַשְּׁלִישִׁית (בראשית מח, יח): וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר וגו', לָמָּה הָיוּ שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ נָשִׁים מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, אֵלּוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד חָמֵשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כז, ז): כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה וגו', וְהֵן הָיוּ חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כז, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, וְכֵן יַעֲקֹב הִזְכִּירָן בְּבִרְכַּת יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כב): בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, אֵלּוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁנָּטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר לָמָּה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָן יַעֲקֹב (בראשית מח, טז): וְיִדְגוּ לָרֹב בָּקֶרֶב הָאָרֶץ, וְדָגִים נִבְרְאוּ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. (במדבר ז, נט): זֶה קָרְבַּן גַּמְלִיאֵל וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן גַּמְלִיאֵל:

כ״ו) בחלומי והנני עומד על שפת היאור (בראשית מ״א י״ז), לא בקש פרעה לאמר ליוסף החלום כשם שראה אותו אלא החליף הדברים, היאך הוא ראה תחלה יפות מראה ובריאות בשר ולא אמר לו אלא בריאות בשר ויפות תואר, וכן ראה רעות מראה ודקות בשר ולא אמר לו אלא דלות ורעות תואר; מה אמר תחלה ותאכלנה הפרות הרקות והרעות ולא ראה כן אלא ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר; ראה תחלה והנה שבע שבלים בריאות וטובות ולא אמר אלא מלאות וטובות; מה ראה תחלה דקות ושדופות קדים ולא אמר אלא צנומות דקות שדופות קדים, שהיה מבקש לבודקו ולא הועיל לו כלום, אלא כשם שראה פרעה כך פתר לו יוסף. א״ל פרעה אני מבקש להטעות אותך וכשם שראיתי כך פתרת לי, שמא אחרי היית כשהייתי חולם? אחרי הודיע אלהים אותך וגו׳.