בראשית מא:לד מדרש: קוהלת רבה ומדרש שכל טוב

דָּבָר אַחֵר, עִיר קְטַנָּה, זֶה מִצְרַיִם. וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים. וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ, זֶה פַּרְעֹה הָרָשָׁע. וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים, כְּמָנוֹן וַעֲקָמוֹן. וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן וְחָכָם, זֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁאָמַר לוֹ לְפַרְעֹה (בראשית מא, לד): יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וגו' וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הָאֵלֶּה וגו'. וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתּוּן לָא אַדְכַּרְתּוּנֵיהּ אֲנָא מַדְכַּר לֵיהּ, (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ.

וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. אין חמושים אלא מזורזים, בין לגבי כלי זיין, כגון ואתם תעברו חמושים לפני אחיכם (יהושע א יד), וכגון ויעברו (בני גד ובני ראובן) [בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה] חמושים (שם ד יב), ובין לגבי בדק ושאר עסקים, כגון וחמש את ארץ מצרים (בראשית מא לד), כולן מדוברין על אופן זירוז:

ולבנימין נתן שלש מאות כסף. כתב ר' טוביה בלקחו הטוב לפי שצפה ברוח הקודש שעתיד לצאת מבנימין מרדכי שעולה מניינו רע"ד, הוסיף שמו עליו, הרי רע"ה, הוסיף עליהן אותיות אבותיו, בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני (אסתר ב ה), שהן ק"ה, הרי שלש מאות. חמש חליפות שמלות כנגד ה' בגדי מלכות שלבש מרדכי, שנא' ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכל"ת וחו"ר ועטר"ת זהב גדולה ותכרי"ך בוץ וארגמ"ן, (שם ח טו), ודברי מדרש הן, אלא דרך הפשט כך הוא, שלש מאות כסף בשביל עשרת בניו שקראם על שם חיבתו, שלשים לכל אחד מהם, וחמש חליפות שמלות שכך היה בדעתו של יוסף לעשות מעשיו בחימוש, שנא' וחמש את ארץ מצרים (בראשית מא לד), ונתתם חמישית לפרעה (שם מז כד), וכן המנות שנשאו לבנימין מאת פניו חמש ידות היתה מרובה: