וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃
בראשית רבה
ויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאד וגו':ותכלינה וגו' - יצאו מכוללת ותחילנה וגו', נכנסו חולניות, עד שהם יושבים על השלחן, בקשו אפילו פת קיבר ולא מצאו. אמרו: לא כך אמר יוסף: והיה האוכל לפקדון וגו'. ויהי רעב בכל הארצות, בשלוש ארצות בפנקיא ובערביא ובפלסטיני. ותרעב כל ארץ מצרים וגו', אשר יאמר לכם תעשו ר' אבא בר כהנא אמר: כפאן למול. ר' שמואל בר נחמן אמר: חייתנו אין כתיב כאן, אלא החייתנו, נתת לנו חיים בעוה"ז, וחיים בעוה"ב. והרעב היה וגו' את כל אשר בהם, את המאושרין שבהם.