בראשית מא:נו מדרש: מדרש שכל טוב, מדרש תנחומא, ספר הישר (מדרש) ומדרש אגדה

והרעב כבד בארץ. מה ת"ל והלא כבר נאמר ויחזק הרעב בכל הארץ (בראשית מא נו), אלא לדרוש בו גיבורי כח שכשאמר יעקב לא ירד בני עמכם, אמר יהודה לאחיו המתינו לו לזקן עד שתכלה פת מן הבית, כיון שכלה לא מצאו לקנות, שהרי הרעב כבד בארץ:

כֵּיוָן שֶׁחָזַק עֲלֵיהֶם הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, נִתְקַבְּצוּ הַמִּצְרִים וּבָאוּ אֵצֶל יוֹסֵף, אָמְרוּ לוֹ תֵּן לָנוּ לֶחֶם. אָמַר לָהֶם: אֱלֹהַי אֵינוֹ זָן אֶת הָעֲרֵלִים, לְכוּ וּמוֹלוּ עַצְמְכֶם וְאֶתֵּן לָכֶם לֶחֶם. הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל פַּרְעֹה וְהָיוּ צוֹעֲקִין וּבוֹכִין לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף. אָמְרוּ לוֹ: הָלַכְנוּ אֵצְלוֹ וּמְדַבֵּר לָנוּ דְבָרִים רֵיקִים, שֶׁאוֹמֵר מוֹלוּ עַצְמְכֶם. אָמַר לָהֶם שׁוֹטִים, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָכֶם מִתְּחִלָּה, עִבְדוּהוּ וּקְנוּ לְעַצְמְכֶם תְּבוּאָה. וְכִי לֹא הָיָה קוֹרֵא לָכֶם כָּל אוֹתָן שְׁנֵי הַשָּׂבָע וְצוֹוֵחַ לָכֶם הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁרָעָב בָּא לָעוֹלָם. אִם אַתֶּם פְּשַׁעְתֶּם בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם, מַה תִּצְעֲקוּ אֵלַי, מִפְּנֵי מָה לֹא הִנַּחְתֶּם בְּבָתֵּיכֶם תְּבוּאָה שֶׁל שְׁתַּיִם שֶׁל שָׁלֹשׁ שֶׁל אַרְבַּע שָׁנִים. אָמְרוּ לוֹ: כָּל תְּבוּאָה שֶׁהָיְתָה בְבָתֵּינוּ כְּבָר הִרְקִיבָה. אָמַר לָהֶם: לֹא נִשְׁתַּיֵּר לָכֶם קֶמַח מֵאֶתְמוֹל. אָמְרוּ לוֹ: פַּת שֶׁהָיָה בְסַלֵּינוּ עִפְּשָׁה. אָמַר לָהֶן, לְכוּ אֶל יוֹסֵף וַאֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. וּמָה אִם שֶׁגָּזַר עַל הַתְּבוּאָה וְהִרְקִיבָה, מִתְיָרְאִין אָנוּ שֶׁאִם יִגְזֹר עָלֵינוּ שֶׁנָּמוּת, כֻּלָּנוּ מֵתִים, אֶלָּא כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ. רָאוּי הָיָה לַמִּקְרָא לוֹמַר עַל הָאָרֶץ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלֹּא הִתְחִיל הָרָעָב אֶלָּא בַעֲשִׁירִים, שֶׁאֵין פְּנֵי הָאָרֶץ אֶלָּא עֲשִׁירִים. לְכָךְ נֶאֱמַר מֹנֵעַ בָּר.

ויפתח יוסף את אוצרות האוכל וישם עליהם פקידים, ויעמדו וישברו לכל הבאים יום יום. וידע יוסף כי גם אחיו יבואו מצרימה לשבור אוכל, כי חזק הרעב על כל הארץ. ויצו יוסף את כל אנשיו, ויעבירו קול בכל מצרים לאמור. מטעם המלך והמשנה וגדוליהם איש איש אשר יחפוץ לשבור בר במצרים, אל ישלח עבדיו אל מצרים לשבור כי אם בניו. וגם כל איש מצרי או כנעני אשר יבוא מכל הארצות לשבור בר במצרים והלך ומכרו בכל הארץ, יומת. כי לא ישבור כל איש, כי אם מחיית ביתו. וגם כל איש אשר ינהג שתיים או שלוש בהמות יומת, כי לא ינהג אדם כי אם בהמתו. וישם יוסף שומרים בשערי מצרים, ויצום לאמור. כל איש אשר יבוא לשבור אוכל אל תתנוהו לבוא, עד כותבו שמו ושם אביו ושם אבי אביו. ואשר תכתבו בכל יום ושלחתם את שמותם אליי בערב, וידעתי את שמותם. ויפקד יוסף פקידים בכל מצרים, ויצום לעשות את על הדברים האלה. ויוסף עשה את כל השברים האלה וכל החוקים, למען אשר ידע ההוא אחיו מצרימה לשבור אוכל. ובכל יום ויום יעבירו אנשי יוסף קול במצרים בכל הדברים האלה והחוקים, אשר ציווה יוסף. וישמעו כל יושבי ארץ מזרח ומערב וכל הארץ, את החוקים וכל הדברים אשר שם יוסף במצרים. ויבואו כל יושבי קצוות הארץ, וישברו בר במצרים יום יום וילכו לדרכם. וכל שוערי מצרים עושים את כל אשר ציווה יוסף, ויהי כל הבא מצרימה לשבור אוכל וכתבו השוערים את שמותם ואת שמות אבותם והביאו לפני יוסף בערב יום יום. וישמע יעקב אחרי כן כי יש שבר במצרים ויקרא אל בניו ללכת מצרימה לשבור בר, כי חזק גם עליהם הרעב. ויקרא יעקב אל בניו ויאמר, הנה שמעתי כי יש שבר במצרים וכל הארץ הולכים שמה לשבור. ועתה למה תראו את נפשכם שבעים לפני כל הארץ, רדו גם אתם מצרימה ושברו לנו מעט אוכל בתוך הבאים ונחיה ולא נמות. וישמעו בני יעקב בקול אביהם, ויקומו לרדת מצרימה לשבור אוכל בתוך הבאים.