אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃
בראשית רבה
והרעב כבד וגו' ויהי כאשר כלו וגו' ויאמר אליו יהודה וגו' אם ישך משלח וגו' ואם אינך משלח וגו' - אמרו לו: מה הוא אומר לנו, דברים של אמת, ואנו משיבים אותו, דברים של בטלה?! ויאמר ישראל למה הרעותם לי וגו' רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא: מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא: אני עוסק להמליך את בנו במצרים, והוא אומר למה הרעותם לי! היא דהוא אמר (ישעיה מ): נסתרה דרכי מה' ומאלהי וגו' ויאמרו שאול שאל האיש וגו'. אמר רבי אבא בר כהנא: אפילו עצי עריסותינו גלה לנו. ויאמר יהודה אל ישראל אביו מוטב תהא נפש אחת בספק, ולא כולם בודאי! אנכי אערבנו כל הימים, זה העולם הבא, שכולו יום:
ספר הישר (מדרש)
ויהי לתקופת השנה ויסעו בני יעקב משכם , וישובו ויבואו חברונה אל יצחק אביהם וישבו שם. אך צאנם ובקרם וכל אשר להם רועים בשכם יום יום, כי מרעה טוב ושמן היה בשכם בימים ההם. וישב יעקב ובניו וכל ביתם בעמק חברון. ויהי בימים ההם בשנה ההיא, שנת מאה ושש שנים לחיי יעקב בשנה העשירית לבוא יעקב מפדן ארם. ותמת לאה אשת יעקב בשנה ההיא, בת אחת וחמישים שנה במותה בחברון. ויקברו אותה יעקב ובניו במערת שדה המכפלה אשר בחברון, אשר קנה אברהם מאת בני חת לאחוזת קבר. ובני יעקב ישבו עם אביהם בעמק חברון וידעו כל יושבי הארץ את גבורתם ויהי שנים בכל הארץ. ויוסף בן יעקב ובנימין אחיו בני רחל אשת יעקב עודם קטנים בימים ההם, ולא יצאו עם אחיהם במלחמותם בכל ערי האמורי. ירא יוסף את גבורת אחיו וגדולתם וישבח אותם ויהללם, אך גדל את נפשו עליהם ויתנשא בנפשו אליהם. וגם יעקב אביו אהב אותם מכל בניו כי בן זקונים הוא לו, ויעש לו כתונת פסים באהבתו אותו. וירא יוסף כי אותן אהב אביו מכל אחיו, ויוסף עוד ויתנשא יוסף על אחיו ויבא לאחיו דיבה רעה עליהם. ויראו בני יעקב את כל מעשה יוסף אחיהם איתם וכי אהב אותו אביהם מכולם, וישנאו אותן ולא יכלו דברו לשלום כל הימים.
ספר הישר (מדרש)
ויהי יוסף בן שבע עשרה שנה והוא עודנו גדל את נפשו על אחיו, ויאמר להתנשא עליהם. בעת ההיא חלם חלום ויבוא אל אחיו, ויגד להם את חלומו. ויאמר אליהם, חלום חלמתי והנה כולנו מאלמים אלומות בשדה, ותקם אלומתי ותתייצב בארץ ויסבבוה אלומותיכם וישתחו לה. ויענו אותו אחיו ויאמרו לו מה החלום הזה אשר חלמת, התאמר בללבך למלוך או למשול עלינו. ויבוא עוד ויגד הדבר ליעקב אביו, וינשק יעקב את יוסף כשמעו את הדברים מפיו ויברך יעקב את יוסף. ויראו בני יעקב כי ברך אביהם את יוסף וינשק אותו ויאהבהו מאוד, ויקנאו בו מאוד וישנאו אותו עוד. ויהי אחרי כן ויחלום עוד יוסף חלום אחר, ויספר את החלום לאביו לעיני אחיו. ויאמר יוסף אל אביו ואל אחיו הנה חלמתי חלום עוד, והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי. וישמע אביו את דברי יוסף ואת חלומו, וירא כי אחיו שונאים את יוסף בדבר הזה. ויגער יעקב ביוסף לפני אחיו על הדבר הזה לאמור, מה החלום הזה אשר חלמת ותגדל את נפשך על אחיך הגדולים ממך. התחשוב בלבבך אשר בוא נבוא אני ואמך ואחד עשר אחיך להשתחוות אליך, כי תדבר כדברים האלה. ויקנאו בו אחיו על כל דבריו וחלומותיו ויוסיפו עוד שנוא אותו, ויעקב שמר את החלומות בלבו.