וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃
מדרש תנחומא
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מָשָׁל לִשְׁנֵי אַטְלִיטִין תְּפוּשִׂים זֶה בָזֶה, כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ אַחַד מֵהֶן שֶׁהוּא בָא לְהִנָּצֵחַ, אָמַר, עַכְשָׁו יְנַצְּחֵנִי וַאֲנִי נִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי הַכֹּל. מֶה עָשָׂה. נְשָׁקוֹ עַל יָדָיו וְשָׁכְכָה חֲמָתוֹ שֶׁל אַתְלִיטִיָּה הַגָּדוֹל. אַף יוֹסֵף כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁעָלְתָה חֲמָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה, נִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַמִּצְרִים. מִיָּד אָמַר לְאֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת אֹתוֹ.
מדרש תנחומא
כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁהָיְתָה לָהֶם בּוּשָׁה גְדוֹלָה, אָמַר לָהֶן, גְּשׁוּ נָא אֵלַי, וַיִּגָּשׁוּ. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מְנַשְּׁקוֹ וּבוֹכֶה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְִ עֲלֵיהֶם. וּכְשֵׁם שֶׁלֹּא פִיֵּס יוֹסֵף אֶת אֶחָיו אֶלָּא מִתּוֹךְ בִּכְיָה, כָּךְ כְּשֶׁיִּגְאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹךְ בִּכְיָה הוּא גוֹאֲלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא (ירמיה לא, ח).
בראשית רבה
אדוני שאל את עבדיו וגו' - אמר לו: מתחלה באת עלינו בעלילה, כמה מדינות ירדו למצרים לשבר אוכל, ולא שאלת אחד מהם, שמא בתך באנו ליקח, או אתה סבור לישא את אחותנו, אעפ"כ לא כסינו ממך. אמר לו: אני רואה בך, שפטיט אתה. יש באחיך פטיט כמותך? אמר לו: כל זאת שאתה רואה, אני ערבתי אותו! אמר לו: מפני מה לא עשית כן את אחיך, כשמכרת אותו לישמעאלים בעשרים כסף, וציערת את אביך הזקן, ואמרת לו (בראשית לז): טרוף טורף יוסף? כיון ששמע יהודה כך, צעק ובכה בקול גדול. אמר: כי איך אעלה אל אבי? אמר יהודה לנפתלי: לך וראה כמה שווקים במצרים? קפץ וחזר, אמר לו: שנים עשר! אמר יהודה לאחיו: אני אחריב מהם שלושה, וטלו כל אחד ואחד, אחד אחד, ולא נשאר בהם איש. אמרו לו אחיו: יהודה, מצרים אינה כשכם, אם אתה מחריב את מצרים, תחריב את כל העולם! באותה שעה, ולא יכול יוסף להתאפק, כיון שראה יוסף, שהסכימה דעתם להחריב את מצרים, אמר יוסף בלבו: מוטב שאתודע להם ואל יחריבו את מצרים. אמר להם יוסף: לא כך אמרתם, שאחיו של זה מת, אני אקראנו ויבא אצלכם, והיה קורא: יוסף בן יעקב, בוא אצלי! יוסף בן יעקב, בוא אצלי! והיו מסתכלין בארבע פינות הבית. אמר להם: מה אתם רואים? אני יוסף אחיכם! מיד פרחה נשמתן, שנאמר: ולא יכלו אחיו וגו'. ולא האמינו לו, עד שפרע עצמו והראה להם המילה: