וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃
במדבר רבה
דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים וגו' (שיר השירים ב, ט), אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִן אַתְּ אֲתָא לְגַבָּן תְּחִלָּה, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה הַצְּבִי הַזֶּה מְדַלֵּג כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ מִמִּצְרַיִם לַיָּם, וּמִן יָם לְסִינָי. בְּמִצְרַיִם (שמות יב, יב): וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו'. בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. לְסִינַי (דברים לג, ב): וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא. אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְאוּרְזִילָא דְאַיַּלְתָּא. (שיר השירים ב, ט): הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, זֶה מִדְבַּר סִינָי. (שיר השירים ב, ט): מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי וגו'. (שיר השירים ב, ט): מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים וגו'. (שיר השירים ב, י): עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתְּ אֲמַרְתְּ לָנוּ אַתְּ אֲתָא לְגַבָּן תְּחִלָּה, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה הַצְּבִי הַזֶּה נִגְלֶה וְחוֹזֵר וְנִכְסֶה, כָּךְ גּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן נִגְלָה וְנִכְסָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר כַּגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן כָּךְ גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן זֶה משֶׁה נִגְלָה לָהֶם וְחָזַר וְנִכְסָה מֵהֶם, כַּמָּה נִכְסָה מֵהֶם, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ה, כ): וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וגו', אַף גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן נִגְלֶה לָהֶם וְחוֹזֵר וְנִכְסֶה מֵהֶם. כַּמָּה יְהֵא נִכְסֶה מֵהֶם, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָא אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים, הָדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל יב, יא): וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַים וְתִשְׁעִים, וּכְתִיב (דניאל יב, יב): אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה, אִלֵּין מוֹתְרַיָּה כַּמָּה אִינּוּן, אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם שֶׁהוּא נִכְסֶה מֵהֶן, וְחוֹזֵר וְנִגְלֶה לָהֶם. וּלְהֵיכָן מַעֲלֶה אוֹתָן, אִית דְּאָמְרִין לְמִדְבַּר יְהוּדָה וְאִית דְּאָמְרִין לְמִדְבַּר סִיחוֹן וְעוֹג, כָּל מִי שֶׁהוּא מַאֲמִינוֹ וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו, הוּא אוֹכֵל שָׁרְשֵׁי רְתָמִים וַעֲלֵי מְלוּחִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ל, ד): הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרָיו הוּא הוֹלֵךְ וּמַשְׁלִים לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּבַסּוֹף אֻמּוֹת הָעוֹלָם הוֹרְגִין אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן לְסוֹף אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד לָהֶם מָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, י): עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד. וְאוֹמֵר (דברים טז, ו): מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא לְאוּרְזִילָא דְאַיַּלְתָּא. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, זֶה כֹּתֶל מַעֲרָבִי שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאֵינוֹ חָרֵב לְעוֹלָם, לָמָּה, שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּמַּעֲרָב. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת בִּזְכוּת אָבוֹת. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים בִּזְכוּת אִמָּהוֹת. כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין חַלּוֹן לְחָרָךְ כָּךְ יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין זְכוּת אָבוֹת לִזְכוּת אִמָּהוֹת. עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אָמַר (ישעיה מט, יח): חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כֻלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה. דָּבָר אַחֵר, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה הַצְּבִי הַזֶּה מְקַפֵּץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמִגָּדֵר לְגָדֵר וּמֵאִילָן לְאִילָן וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ מִכְּנֶסֶת זוֹ לִכְנֶסֶת זוֹ, כָּל כָּךְ לָמָּה בִּשְׁבִיל לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, כא): בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וגו', בְּאֵי זוֹ זְכוּת בִּזְכוּת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב: כֹּה תְבָרְכוּ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית טו, ה): כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְאוּרְזִילָא דְאַיַּלְתָּא, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַקֵּר אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב וגו', יָשַׁב כְּתִיב, בָּא לַעֲמֹד אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁב אַבְרָהָם, אַתָּה סִימָן לְבָנֶיךָ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּנֶיךָ נִכְנָסִין לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְקוֹרְאִין אֶת שְׁמַע וְיוֹשְׁבִים וּכְבוֹדִי עוֹמֵד, וּמַה טַּעַם (תהלים פב, א): אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. אָמַר רַבִּי חַגַּאי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אֱלֹהִים עוֹמֵד אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֱלֹהִים נִצָּב, אֶטָיְמוֹס, הָא כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר: הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו: כֹּה תְבָרְכוּ וגו', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, לַכֹּהֲנִים אַתְּ אוֹמֵר שֶׁיְבָרְכוּ אוֹתָנוּ, אֵין אָנוּ צְרִיכִים אֶלָּא לְבִרְכוֹתֶיךָ, וְלִהְיוֹתֵינוּ מִתְבָּרְכִים מִפִּיךָ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים כו, טו): הַשְּׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי לַכֹּהֲנִים שֶׁיִּהְיוּ מְבָרְכִין אֶתְכֶם, עִמָּהֶם אֲנִי עוֹמֵד וּמְבָרֵךְ אֶתְכֶם. לְפִיכָךְ הַכֹּהֲנִים פּוֹרְשִׂים אֶת כַּפֵּיהֶם, לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד אַחֲרֵינוּ, וּלְכָךְ הוּא אוֹמֵר: מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת, מִבֵּין כִּתְפוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי (במדבר ו, כז): וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. כֹּה תְבָרְכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יב, ב): וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל וגו'. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁבַע בְּרָכוֹת בֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַבְרָהָם, וְאֵלּוּ הֵן: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל (בראשית יב, ב): וַאֲבָרֶכְךָ (בראשית יב, ב): וַאֲגַדְלָה שְׁמֶךָ (בראשית יב, ב): וֶהְיֵה בְּרָכָה (בראשית יב, ג): וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ (בראשית יב, ג): וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר (בראשית יב, ג): וְנִבְרְכוּ בְךָ. כְּנֶגֶד שִׁבְעָה פְּסוּקִים שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁכָּתוּב בָּהֶן כִּי טוֹב. רַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא וְרַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר שָׁלשׁ גְּדֻלּוֹת וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת כְּתִיב כָּאן. בִּשֵֹּׂר שֶׁהֵן שְׁלשָׁה אָבוֹת וְאַרְבַּע אִמָּהוֹת. וַהֲלוֹא גְּדֻלּוֹת אֵינָן אֶלָּא שְׁתַּיִם, וְאֶעֶשְׂךָ, גְּדֻלָּה הִיא, דִּכְתִיב (שמואל א יב, ו): ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת משֶׁה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל, זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. וַאֲבָרֶכְךָ, זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי יִצְחָק. וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. יָכוֹל יִהְיוּ חוֹתְמִין בְכֻלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, בְּךָ חוֹתְמִין וְאוֹמְרִים מָגֵן אַבְרָהָם, וְאֵין חוֹתְמִין בְּכֻלָּן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר זְעֵירָא וֶהְיֵה בְּרָכָה, בִּרְכָתְךָ קוֹדֶמֶת לְבִרְכָתִי, שֶׁמִּשֶּׁהֵם אוֹמְרִים מָגֵן אַבְרָהָם, אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים מְחַיֵּה הַמֵּתִים. דָּבָר אַחֵר, וֶהְיֵה בְּרָכָה, וֶהְיֵה בְּרֵכָה, מָה הַבְּרֵכָה הַזּוֹ מְטַהֶרֶת אֶת הַטְּמֵאִים, אַף אַתָּה מְקָרֵב רְחוֹקִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, אֶתֶּנְךָ, אֲשִׂימְךָ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְאֶעֶשְׂךָ, מִשֶּׁאֶבְרָא אוֹתְךָ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ז): וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, אַתְּ פָּרֶה וְרָבֶה. לְגוֹי גָדוֹל, אָמַר אַבְרָהָם לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִנֹּחַ לֹא הֶעֱמַדְתָּ שִׁבְעִים אֻמּוֹת, אָמַר לוֹ אוֹתָהּ אֻמָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (דברים ד, ז): כִּי מִי גוֹי גָדוֹל, אֲנִי מַעֲמִידָהּ מִמְּךָ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא אֵימָתַי עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם לְגוֹי גָדוֹל, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבָאוּ לְסִינַי וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִבִּיט בָּהֶם משֶׁה וְאָמַר הֲרֵי הֵן עֲשׂוּיִים כְּשֵׁם שֶׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַזָּקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ח): וּמִי גוֹי גָדוֹל. דָּבָר אַחֵר, לְגוֹי גָדוֹל, שֶׁאֶתֵּן לְבָנֶיךָ אֶת הַתּוֹרָה וּמִמֶּנָּהּ יִקָּרְאוּ גוֹי גָדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ו): רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. וַאֲבָרֶכְךָ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ גּוֹרֶמֶת לָאָדָם לִשְׁלשָׁה דְבָרִים, מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, מְמַעֶטֶת אֶת הַיְצִיאָה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר לוֹ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל, שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ מְמַעֶטֶת לְךָ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וַאֲבָרֶכְךָ, שֶׁלֹא תְמַעֵט לְךָ הַדֶּרֶךְ אֶת הַיְצִיאָה. וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, שֶׁלֹא תְמַעֵט לְךָ אֶת הַשֵּׁם. אָמְרֵי אִינְשֵׁי בְּמַתְלָא מִבֵּיתָא לְבֵיתָא חָלוּק, מֵאֲתַר לַאֲתַר נְפָשׁ. בְּרַם אַתְּ לָא נֶפֶשׁ חָסֵר וְלָא מָמוֹן אַתְּ חָסֵר. וֶהְיֵה בְּרָכָה, כְּבָר כְּתִיב: וַאֲבָרֶכְךָ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁבָּרָאתִי עוֹלָמִי וְעַד עַכְשָׁו הָיִיתִי זָקוּק לְבָרֵךְ אֶת בְּרִיּוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כח): וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וגו', וְאוֹמֵר (בראשית ט, א): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי בְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לָךְ, לְמַאן דְּהָנֵי לְךָ לִמְבָרְכָה בָּרֵךְ. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בֵּרַךְ אַבְרָהָם לְבָנָיו, לָמָּה כֵן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נְתָנוֹ לְאָרִיס, וְהָיָה בְּתוֹךְ אוֹתוֹ פַּרְדֵּס אִילָן אֶחָד שֶׁל סַם חַיִּים וְאִילָן אֶחָד שֶׁל סַם הַמָּוֶת, אָמַר הֶאָרִיס אֲנִי אֶעֱבֹד וְאַשְׁלִים וּמַה שֶּׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לוֹ בְּפַרְדֵּסוֹ יַעֲשֶׂה. כָּךְ הַמֶּלֶךְ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַפַּרְדֵּס זֶה הָעוֹלָם, מְסָרוֹ לְאַבְרָהָם, שֶׁאָמַר לוֹ: וֶהְיֵה בְּרָכָה, מֶה עָשָׂה אַבְרָהָם הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע, יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, אָמַר אַבְרָהָם אִם מְבָרֵךְ אֲנִי אֶת יִצְחָק הֲרֵי יִשְׁמָעֵאל מְבַקֵּשׁ לְהִתְבָּרֵךְ וְהוּא רָשָׁע, אֶלָּא עֶבֶד אָנִי, בָּשָׂר וָדָם אָנִי, לְמָחָר אֶפָּטֵר מִן הָעוֹלָם וּמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמוֹ, יַעֲשֶׂה. כְּשֶׁנִּפְטַר אַבְרָהָם נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִצְחָק וּבֵרֲכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וגו', וְיִצְחָק בֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב בֵּרַךְ לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כח): כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם. מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לָכֶם, הַכֹּהֲנִים יִהְיוּ מְבָרְכִים אֶת בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם אֲבִיהֶם וֶהְיֵה בְּרָכָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֹּה תְבָרְכוּ וגו'.
מדרש אגדה
מאל אביך ויעזרך. כלומר אותו האל שאמר לו אנכי האל אלהי אביך (בראשית מו ג), הוא יעזרך: