יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃
שמות רבה
כי חיות הנה - אם תאמר מילדות הנה, וכי מילדת אינה צריכה מילדת אחרת לסיעה?! אלא כך אמרו לו: אומה זו כחיות השדה נמשלות, שאין צריכות מילדות. יהודה, נמשל כאריה, דכתיב (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה. דן, (שם שם, יז): יהי דן נחש. נפתלי, (שם שם, כא): אילה שלוחה. יששכר, (שם שם, יד): חמור גרם. יוסף, (דברים לג, יז): בכור שורו. בנימין, (בראשית שם, כז): זאב יטרוף. ועל שאר כתיב (יחזקאל יט, ב): מה אמך לביא בין אריות רבצה. וייטב אלהים למילדות מה היה הטובה הזאת? שקבל דבריהם מלך מצרים, ולא הזיק להן. דבר אחר: וייטב אלהים אמר רבי ברכיה בשם רבי חיא בן רבי אבא: הדא הוא דכתיב (אביו כח, כח): ויאמר לאדם, הן יראת ה' היא חכמה. מהו שכר היראה? תורה, לפי שיראה יוכבד מפני הקדוש ברוך הוא, העמיד ממנה משה, שכתוב בו (שמות ב, ב): כי טוב הוא, ונתנה התורה על ידו, שנקראת (משלי ד, ב): לקח טוב. ונקראת על שמו, שנאמר (מלאכי ג, כב): זכרו תורת משה עבדי. ומרים יצא ממנה בצלאל, שהיה מלא חכמה, דכתיב (שמות לא, ג): ואמלא אותו רוח אלהים וגו', ועשה ארון לתורה, שנקראת טוב. הוי, וייטב אלהים למילדות. וירב העם, לקים מה שנאמר (איכה ג, לז): מי זה אמר, ותהי ה' לא צוה. אם פרעה צוה להרוג את הזכרים, מה הועיל בגזרתו? ה' לא צוה, אלא וירב העם ויעצמו מאד:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(שופטים יג כה) ותחל רוח ה׳ לפעמו במחנה דן א״ר אחא בר׳ חנינא אותו היום חלה נבואתו של יעקב אבינו דכתיב (בראשית מט יז) יהי דן נחש עלי דרך לפעמו א״ר יצחק דבי ר׳ אמי מלמד שהיתה רוח הקודש מקשקשת לפניו כזוג כתיב הכא לפעמו וכתיב התם (שמות כח לד) פעמון זהב ורמון. בין צרעה ובין אשתאול א״ר אסי צרעה ואשתאול שני הרים גדולים היו ועקרן שמשון וטחנן זב״ז (שופטים יג כה) והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים אמר ר׳ אחא בר׳ חנינא (דף י) הוחלה שבועתו של אבימלך שנאמר (בראשית כא כג) אם תשקר לי ולניני ולנכדי:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר ר׳ יוחנן שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים שנאמר (בראשית מט טז) דן ידין עמו כאחד וגו׳ ואמר רבי יוחנן שמשון על שמו של הקב״ה נקרא שנאמר (תהלים פד יב) כי שמש ומגן ה׳ אלהים אלא מעתה לא ימחק אלא מעין שמו של הקב״ה מה הקב״ה מגן על כל העולם כולו אף שמשון הגין כתרו על ישראל. ואמר רבי יוחנן בלעם חגר ברגלו אחת היה שנאמר (במדבר כג ג) וילך שפי שמשון חגר בשתי רגליו הוה שנאמר (בראשית מט יז) שפיפון עלי ארח: