דברי הימים א א:א מדרש: תנחומא בובר, מדרש תנחומא, רות רבה (לרנר) ואוצר מדרשים

אָדָ֥ם שֵׁ֖ת אֱנֽוֹשׁ׃

תנחומא בובר

עשר תעשר. אמר משה רבונו של עולם מכאן מוציאין מעשר, א"ל הקב"ה כי שאל נא לדור רישון וכונן לחקר אבותם וגו', הלא הם יורוך יאמרו לך וגו' (איוב ח ח י), כיצד אדם שת אנוש (דה"א א א). מאדם ועד נח עשרה דורות, ולקחתי את העשירי, ומנח ועד אברהם עשרה דורות, ולקחתי את העשירי שהוא אברהם, ולכך כתיב הלא הם יורוך ויאמרו לך להוציא אחד מעשרה. שנה בשנה (דברים טו כ). אם הוצאת מעשר בשנה זו, אתה זוכה לשנה אחרת, אמר רבי אבא בר כהנא קשה של מעשרות בכל התורה, כתיב לא תנסו את ה' אלהיכם (דברים ו טז), ובמעשרות כתיב [הביאו את כל המעשר וגו'] ובחנוני נא בזאת וגו' (מלאכי ג י), ומי בחן המעשרות, דורו של חזקיהו, שנאמר וידרוש יחזקיהו (המלך) [וגו'] על הערמות, ויאמר [אליו] עזריהו הכהן הראש לבית צדוק [וגו'] אכול (ושתה) [ושבוע] והותר וגו' למה כי [ה'] ברך (ה') את עמו (דה"ב לא ט י), אמר הקב"ה בעולם הזה דור אחד ברכתי, אבל לעתיד לבא לעולם הבא אני מברך את ישראל, שנאמר עוד יאמרו [את] הדבר הזה (בהר ה' ובירושלים ובכל ערי יהודה) [בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם] יברכך ה' נוה (קדש) צדק הר הקדש (ירמיה לא כג).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש תנחומא

כָּךְ נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹרוֹת לְשֶׁעָבַר וּכְלָלָן וּמַנִּיחָן, אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ, קֵינָן מַהֲלַלְאֵל יָרֶד וְגוֹ' (דה״‎א א, א-ב). וְכֵן בַּעֲשָׂרָה דוֹרוֹת הַשְּׁנִיִּים, שֵׁם אַרְפַּכְשַׁד שֶׁלַח וְגוֹ'. וְהַתִּינוֹק נוֹטֵל אֶת הַסֵּפֶר וְקוֹרֵא עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם עַד נֹחַ בְּבַת אֶחָת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, כְּמוֹ כֵן קוֹרְאָם בְּבַת אֶחָת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמַּרְגָּלִיּוֹת, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הִתְחִיל מִתְעַסֵּק בָּהֶן. לְכָךְ נִסְמְכָה פָּרָשַׁת אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו לְפָרָשָׁה זוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

רות רבה (לרנר)

ודכותה: אדם שת אנוש (דהי"א א: א) ראש דברי הימים. אלף אדם גדול שבמקרא אין כמותו, שאדם [בו] התחיל הב"ה לבראת את הכל, ובו גמר את הכל. כיצד? ברא אותו והניחו גולם, וביום הששי נפח בו נשמה. ולמה לא נפח בו נשמה מיום ראשון? שלא יאמרו הבריות אדם ברא עמו את העולם. ומנין שהתחיל עמו בבריאה? שכן כתב, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם (בראשית ב: ד). מה כתיב אחריו? וכל שיח השדה [וגו'] (שם: ה) ואיד יעלה מן הארץ [וגו'] (שם: ו). מה כתיב אחריו? וייצר י"י אלקים [את האדם] מן האדמה (שם: ז). ואחר כל הענין [הזה הוא אומר, וייצר י"י אלקים את האדם מן האדמה (שם)]? ללמדך שאדם הראשון לבריאה. וכן הוא אומר, אחור וקדם צרתני (תהלים קלט: ה) אחור - שבו גמר את הכל, וקדם - שבו התחיל את הכל. וכיון שבא ליחס את העולם נתנו בראש ועשאו גדול, אלף שלו גדולה, ולעולם האב גדול מן הבן. ואם תאמר, תרח אין לו חלק לעולם הבא, היה גדול מאברהם, [אין] שאלולי תרח לא היה אברהם, ובישר הב"ה לאברהם שיש לו חלק לעולם הבא שנא' ואתה תבא אל אבותיך בשלום (בראשית טו: טו).
שאל רבBookmarkShareCopy