דברי הימים א א:כד מדרש: מדרש תנחומא, רות רבה (לרנר) ורות רבה

שֵׁ֥ם ׀ אַרְפַּכְשַׁ֖ד שָֽׁלַח׃

מדרש תנחומא

כָּךְ נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹרוֹת לְשֶׁעָבַר וּכְלָלָן וּמַנִּיחָן, אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ, קֵינָן מַהֲלַלְאֵל יָרֶד וְגוֹ' (דה״‎א א, א-ב). וְכֵן בַּעֲשָׂרָה דוֹרוֹת הַשְּׁנִיִּים, שֵׁם אַרְפַּכְשַׁד שֶׁלַח וְגוֹ'. וְהַתִּינוֹק נוֹטֵל אֶת הַסֵּפֶר וְקוֹרֵא עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם עַד נֹחַ בְּבַת אֶחָת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, כְּמוֹ כֵן קוֹרְאָם בְּבַת אֶחָת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמַּרְגָּלִיּוֹת, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הִתְחִיל מִתְעַסֵּק בָּהֶן. לְכָךְ נִסְמְכָה פָּרָשַׁת אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו לְפָרָשָׁה זוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

רות רבה (לרנר)

ר' ברכייא ור' סימון [בשם ר' נחמיה], למלך שהיה עובר ממקום למקום ונפלה מרגלית מעל ראשו. עמד המלך וכל פמליא שלו שם. והיו עוברים ושבים אומרי' מה טיבו של מלך וכל פמליא שלו כאן? אמרו, נפלה מרגלית מעל ראשו. מה עשה? צבר את העפר והביא מכברות וכבר את הצבור הראשון ולא מצאה. והשני, ולא מצאה. ואת השלישי, ומצאה. אמרו, מצא המלך את מרגליתו. כך אמר הקב"ה לאברהם, לך לך (בראשית יב: א) לך הייתי מצפה, מה צורך היה לי ליחס שם, ארפכשד, שלח, רם, עבר, פלג, [רעו, שרוג], נחור, תרח (דהי"א א: כד - כו) לא בשבילך? אברם הוא אברהם (שם: כז) [שנא' בו] ומצאת את לבבו נאמן לפניך (נחמיה ט: ח). כך אמ' הקב"ה לדוד, מה צורך היה לי ליחס פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בעז, עובד, ישי (רות שם), לא בשבילך? מצאתי דוד עבדי (תהלים פט: כא).
שאל רבBookmarkShareCopy

רות רבה

רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא פָּתַח (תהלים ד, ה): רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד אֵימָתַי הֵם מִתְרַגְּזִים עָלַי וְאוֹמְרִים לֹא פְּסוּל מִשְׁפָּחָה הוּא, וְלֹא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָה הוּא. (תהלים ד, ה): אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, אַף אַתֶּם לֹא בָאתֶם מִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אַתֶּם רְאוּ מָה עִקַּרְכֶם, וְדוֹמוּ סֶלָּה. וְאָף תָּמָר שֶׁלְּקָחָהּ יְהוּדָה זְקֶנְכֶם, לֹא מִפְּסוּל מִשְׁפָּחָה הוּא, אֶלָּא בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם בֶּן נֹחַ, מָה אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם יוֹחֲסִים, רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִיָּה אָמַר אַרְגִּיז יִצְרְךָ וְאַל תֶּחֱטָא. וְרַבָּנִין אָמְרִין אַכְעִיס יִצְרְךָ וְלֹא תֶחֱטָא. אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ (רות ד, יח), אָמַר רַבִּי אַבָּא כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה, פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵלֶּה, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים וכו' [כדאיתא בבראשית רבה פרשה יב עד בשרו שישמעאל עשה תשובה, עד כאן]. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם (רות ד, יט), וְלֹא יְרַחְמְאֵל הָיָה בֶּן קַדְמָאי (דברי הימים א ב, ט): וּבְנֵי חֶצְרוֹן אֲשֶׁר נוֹלַד אֶת יְרַחְמְאֵל וְאֶת רָם וְאֶת כְּלוּבָי, אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה כְּנַעֲנִית לְהִתְעַטֵּר בָּהּ, דִּכְתִיב (דברי הימים א ב, כו): וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה. וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב וְשַׂלְמוֹן, אֶלָּא עַד כָּאן עָשׂוּ סֻלָּמוֹת לַנְּשִׂיאִים, מִכָּאן וָאֵילָךְ עָשׂוּ סֻלָּמוֹת לַמְּלָכִים. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים מ, ח): אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי, שִׁירָה הָיִיתִי צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבָּאתִי, וְאֵין אָז אֶלָּא שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה, מִכְּלַל לֹא יָבֹא הָיִיתִי, וּבָאתִי, (תהלים מ, ח): בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי, בִּמְּגִלָּה (איכה א, י): אֲשֶׁר צִוִּיתָ לֹא יָבֹאוּ בַּקָּהָל לָךְ. בְּסֵפֶר (דברים כג, ד): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, וְלֹא דַיּוֹ שֶׁבָּאתִי, אֶלָּא בִּמְגִלָּה וּבְסֵפֶר כָּתוּב עָלָי, בִּמְגִלָּה, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עֲמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַׁי, דָּוִד. בְּסֵפֶר (שמואל א טז, יב): וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. רַבִּי הוּנָא אוֹמֵר כְּתִיב (בראשית ד, כה): כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר, זֶרַע הַבָּא מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי סִימוֹן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנָפְלָה מַרְגָּלִית מֵעַל רֹאשׁוֹ, עָמַד הַמֶּלֶךְ וְכָל פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ שָׁם, וְהָיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹמְרִים מַה טִּיבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְכָל פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ כָּאן, רָאוּ, אָמְרוּ נָפְלָה מַרְגָּלִית מֵעַל רֹאשׁוֹ. מֶה עָשָׂה צָבַר אֶת הֶעָפָר וְהֵבִיא מַכְבְּרוֹת וְכָבַר אֶת הַצִּבּוּר הָאֶחָד וְלֹא מְצָאָהּ, וְהַשֵּׁנִי, וְלֹא מְצָאָהּ, וְהַשְּׁלִישִׁי, וּמְצָאָהּ. אָמְרוּ מָצָא הַמֶּלֶךְ אֶת מַרְגָּלִיתוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ, לְךָ הָיִיתִי מְצַפֶּה, מַה צֹּרֶךְ הָיָה לִי לְיַחֵס שֵׁם, אַרְפַּכְשַׁד, שֶׁלַח, עֵבֶר, פֶּלֶג, נָחוֹר, תֶּרַח, אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ (דברי הימים א א, כז): אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם, (נחמיה ט, ח): וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד, מַה צֹּרֶךְ הָיָה לִי לְיַחֵס פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עַמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַׁי, לֹא בִּשְׁבִילְךָ (תהלים פט, כא): מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי.
שאל רבBookmarkShareCopy