וּבְנֵ֣י שֵׂעִ֔יר לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֣וֹן וַֽעֲנָ֑ה וְדִישֹׁ֥ן וְאֵ֖צֶר וְדִישָֽׁן׃
מדרש תנחומא
וְכֵן נִתְעַסֵּק בְּיִחוּס בְּנֵי עֵשָׂו, וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, לְהוֹדִיעַ נִוּוּלָן. שֶׁאַתְּ מוֹצֵא שֶׁהֵן בְּנֵי זִמָּה, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן וְאוֹמָר צְפִי וְגַעְתָּם קְנַז וְתִמְנַע וַעֲמָלֵק (דה״א א, לו). וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז (בראשית לו, יב), מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא אֶת בִּתּוֹ. כֵּיצַד, הָיָה בָא אֶל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר וְעִבְּרָהּ וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ תִּמְנָע וּנְשָׂאָהּ כְּנוֹשֵׂא בִתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר, וְהָיְתָה בִתּוֹ.