דברי הימים א טז:ח מדרש: סדר עולם רבה ובראשית רבה

ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים וגו' (דברי הימים א טו כה), ויביאו את ארון האלהים וגו', ויכל דויד מהעלות העלה וגו', ויחלק לכל איש ישראל וגו', ויתן לפני ארון ה' מן הלוים משרתים וגו', ביום ההוא אז נתן דויד בראש וגו' (שם טז), בשחר היו אומרים הודו לה' קראו בשמו וגו' (שם טז ח), עד אל תגעו במשיחי וגו' (שם טז כב), ובין הערבים היו אומרים שירו לה' כל הארץ וגו' (שם טז כג), עד (ואמר) [ויאמרו] כל העם אמן והלל לה' (שם טז לו), וכך היו אומרים כל ארבעים ושלש שנה לפני הארון, עד שהביאו שלמה לבית העולמים. בברוח דוד מפני אבשלום בנו, היה אביתר עומד, עד שעלה במעלה הזיתים, ושאל באורים ותומים, ונסתלק אביתר מן הכהונה גדולה, ונכנס צדוק תחתיו, והחזירו את הארון למקומו, אבל אהל מועד שעשה משה במדבר ומזבח הנחשת שעשה בצלאל ומנורה ושלחן ואש שירדה בימי משה, היו בבמה בגבעון, ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן ה' בבמה אשר בגבעון וגו', ועמהם הימן וגו' (שם), וכך היו עושין כל חמשים שנה בגבעון עד שבאו לבית העולמים. ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום וגו', כי נדר נדר עבדך וגו' (שמואל ב ט״ו:ז׳), היא שנת שלשים ושבע למלכות דוד. רבי נהוראי אומר משום רבי יהושע מקץ ארבעים שנה לקץ ששאלו ישראל את המלוכה, היא שנה עשירית לשמואל הרואה, מיכן אתה מחשב שבן שנים עשרה שנה היה שלמה במלכו, וישלח ביד נתן הנביא וגו' (שם יב כה) באותו הפרק, ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד וגו', ויהי לשנתים ימים וגו', ואבשלום ברח וגו' ויהי שם שלש שנים וגו' (שם יג), הרי חמש, וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה (שם יד כח), הרי שבע, ויהי רעב בימי דוד שלש שנים (שם כא א), הרי עשר, וישטו בכל הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים (שם כד ח), הרי י"א שנה, ובשנה האחרונה התקין דוד המלך משמרות כהונה ולויה, והסדיר את כל הבית, וכתיב בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וגו' (דברי הימים א כו לא):

"ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך" "ויאמר אבימלך לאברהם מה הנה שבע כבשות" אמר לו הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני חייך שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים ואלו הן חפני ופנחס ושמשון ושאול וג' בניו. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות ואלו הן אוהל מועד וגלגל נוב וגבעון ושילה ובית עולמים תרין. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני כנגד כן ארוני חוזר בשדה פלשתים שבעה חדשים הה"ד (תהלים עח, סא ): "ויתן לשבי עזו" זה ארון ברית וכתיב (ש"א ו, א ): "ויהי ארון ה' בשדה פלשתים שבעה חדשים" "ותפארתו ביד צר" אלו בגדי כהונה כמה דאת אמר (שמות, כח ): "ועשית בגדי קדש לאהרן וגו' ולתפארת". רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק בשם ר' אבא למה לקו אנשי בית שמש על ידי שהיו מליזין בארון אמר הקדוש ברוך הוא אילו תרנגולתו של אחד מהם אבדה היה מחזיר עליה כמה פתחים להביאה וארוני בשדה פלשתים שבעה חדשים ואין אתם משגיחים בו אם אין אתם משגיחים עליו אני אשגיח עליו (תהלים צח, ב ): "הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו" הה"ד (ש"א ו, יב ): "וישרנה הפרות בדרך" מהלכות בישרות הפכו פניהם כלפי ארון ואמרו שירה והיינו דכתיב "וישרנה" אמרו שירה בפה. אי זו שירה אמרו? רבי מאיר אומר שירת הים אמרו, נאמר כאן "הלכו הלך וגעו" ונאמר להלן (שמות טו, א ): "כי גאה גאה". רבי יוחנן אמר (תהלים צח, א ): "שירו לה' שיר חדש" רבי אליעזר אמר (דה"א טז, ח ): "הודו לה' קראו בשמו". רבנן אמרי (תהלים צז, א ): "ה' מלך תגל הארץ" רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק אמר תלת "שירו לה' שיר חדש" "שירו לה' כל הארץ" "ה' מלך ירגזו עמים" . תני אליהו "רומי השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת ברקמי זהב המהוללה בדביר ארמון המעולפת מבין שני כרובים". אמר רבי שמואל בר נחמן כמה יגיעות יגע בו בן עמרם עד שלימד שירה ללוים ואתם אומרות שירה מאליכם יישר חילכם: