אֲשֶׁ֤ר כָּרַת֙ אֶת־אַבְרָהָ֔ם וּשְׁבוּעָת֖וֹ לְיִצְחָֽק׃
מדרש שכל טוב
וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם. כענין שנא' ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר (בראשית טו יח). וביצחק כתיב ואת בריתי אקים את יצחק וגו' (שם יז כא). וביעקב כתיב אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם וגו' (דה"א טז טז יז), מלמד שאין הקב"ה פוקד את ישראל לגדולה, אלא מתוך דוחק גדול, וכה"א כי ידין ה' (את) עמו [ועל עבדיו יתנחם] כי יראה כי אזלת יד (דברים לב לו), וכן לעתיד, דכתיב עת צרה היא ליעקב וממנה יושע (ירמיה ל ז):
מדרש תהילים
זכרו נפלאותיו אשר עשה. זרע אברהם. הוא ה' אלקינו בכל הארץ. מהו הוא יי' אלקינו את מוצא חמשה הוא לרעה. וחמשה הוא לטובה. (שם י ט) הוא היה גבור ציד. (שם לו מג) הוא עשו אבי אדום. (במדבר כו ט) הוא דתן ואבירם. (דברי הימים-ב כח כב) הוא אחז המלך. (אסתר א א) הוא אחשורוש. והוא לטובה (דברי הימים-א א כז) הוא אברהם. (שמות ו כז) הוא משה ואהרן. (עזרא ז ו) הוא עזרא עלה מבבל. (דברי הימים-ב לב ל) הוא חזקיה סתם מי גיחון. (שמואל-א יז יד) דוד הוא הקטן. אמר רבי ברכיה בשם רבנן הקב"ה נמנה עם הצדיקים שנאמר הוא ה' אלקינו בכל הארץ משפטיו: