דברי הימים א יא:ב מדרש: מדרש תנחומא ובראשית רבה

‎וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ (משלי ל, ה). אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן גְּדֻלָּה לָאָדָם עַד שֶׁבּוֹדְקוֹ בְּדָבָר קָטָן וְאַחַר כָּךְ הוּא מַעֲלֵהוּ לִגְדֻלָּה. שְׁנֵי גְּדוֹלֵי עוֹלָם נִבְדְּקוּ וְנִמְצְאוּ נֶאֱמָנִים וֶהֱבִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְדֻלָּה. בָּדַק לְדָוִד בַּצֹּאן. מֶה עָשָׂה דָּוִד? הוֹלִיכָן לַמִּדְבָּר לְהַרְחִיקָן מִן הַגָּזֵל. שֶׁכֵּן אֱלִיאָב אָחִיו אוֹמֵר לוֹ: עַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר (ש״‎א יז, כח). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִמְצֵאתָ נֶאֱמָן עַל הַצֹּאן, אֲנִי אֶמְסֹר לְךָ אֶת צֹאנִי שֶׁתִּרְעֶה אוֹתָם, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. (דה״‎א יא, ב). הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ (תהלים עח, עא).

(תהלים מה) יפיפית מבני אדם הוצק חן וגו' - נתייפית בעליונים, שנאמר (ישעיה לג): הן אראלם צעקו חוצה. נתייפית בתחתונים, נשיא אלהים אתה בתוכנו. על כן ברכך אלהים לעולם, וה' ברך את אברהם בכל. (תהלים כד) מי יעלה בהר ה', זה אברהם, עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. ומי יקום במקום קדשו, זה אברהם, על שם שנאמר: וישכם אברהם בבוקר, אל המקום. נקי כפים ובר לבב, אם מחוט ועד שרוך נעל. ובר לבב, חלילה לך מעשות כדבר הזה. אשר לא נשא לשוא נפשו, זה נפשו של נמרוד. ולא נשבע למרמה, הרימותי ידי אל ה' אל עליון. ישא ברכה מאת ה' וצדקה, ואברהם זקן. וה' ברך את אברהם אברהם היה מברך את הכל, שנאמר: ונברכו בך. מי ברך את אברהם? הקב"ה מברכו: וה' ברך את אברהם בכל. משה (עשה) ניסן של ישראל, דכתיב (דברים לד): לכל האותות והמופתים אשר עשה משה. ומי הוא ניסו של משה? הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות יז): ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי. דוד רוען של ישראל, שנאמר (ד"ה א יא): אתה תרעה את עמי ישראל. מי הוא רועה של דוד? הקב"ה, שנאמר (תהלים כג): ה' רועי לא אחסר. ירושלים אורו של עולם, שנאמר (ישעיה ס): והלכו גוים לאורך. ומי הוא אורה של ירושלים? הקדוש ברוך הוא דכתיב: והיה לך ה' לאור עולם: