וַיִּ֤בֶן הָעִיר֙ מִסָּבִ֔יב מִן־הַמִּלּ֖וֹא וְעַד־הַסָּבִ֑יב וְיוֹאָ֕ב יְחַיֶּ֖ה אֶת־שְׁאָ֥ר הָעִֽיר׃
אוצר מדרשים
כ״ב) לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה׳ (דברים ל״ג י"ב). כתוב אחד אומר וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַים לֹא יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם (יהושע ט״ו ס"ג), וכתוב אחד אומר וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַים לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן (שופטים א׳ כ"א), אם בני בנימין למה בני יהודה ואם בני יהודה למה בני בנימין? אלא שהיתה ירושלם לפנים שתי עיירות, אחת עליונה ואחת תחתונה, העליונה נפלה בגורל יהודה והתחתונה בגורל בנימין, שנאמר וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלַים וגו׳ זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן (יהושע י"ח כ"ח), ואחרי מות יהושע עלו בני יהודה ולקחו את חלקם ושרפו את העיר באש (שופטים א׳) ועזבוה חרבה, אבל ירושלם התחתונה שהיתה לבנימין לא אבו בני בנימין להורישם והיתה עומדת עד ימי דוד, שכן כתיב ואת היבוסי לא הורישו בני בנימין, וזו העיר התחתונה שנאמר בספר הזה ולא אבה האיש ללון וגו׳ ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם וגו׳ לא נסור אל עיר נכרי (שופטים י״ט). ועוד זו היא שנלחם בה דוד בשנת שמונה למלכו, שנאמר וילך המלך ואנשיו ירושלם וגו׳ ויאמרו יושבי יבוס וגו׳ (ש״ב ה׳, דהי״א י״א). וכשלכד אותה דוד, התחיל לבנות ירושלם העליונה, ועשה חומה אחת בהיקף וסיבב לעליונה ולתחתונה ונעשו שתיהן לשם אחד ירושלם, שנאמר ויבן העיר מסביב (דהי״א י״א), בה נטה אוהל לארון, ובאותה ירושלם בנה דוד את המזבח בגרן ארונה היבוסי בגזרת המקום לעצור המגפה, שנאמר ומלאך ה׳ אמר אל גד וגו׳ (דהי״א כ״א). בירושלם התחתונה שהיתה בגבול בנימין נבנה בית המקדש בימי שלמה לקיים מה שנאמר לבנימין אמר ידיד ה׳ וגו׳ (דברים ל״ג). הר המוריה זה ירושלם שנאמר ויחל שלמה לבנות הבית לה׳ בירושלם בהר המוריה (דהי״ב ב', ג׳).
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
ופליגי דר׳ אבא בר כהנא דא״ר אבא בר כהנא אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואלמלא יואב לא עסק דוד בתורה כדכתיב (ש״ב ח טז) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב על הצבא מ״ט דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו משום דיואב על הצבא ומ״ט יואב על הצבא משום דדוד עושה משפט וצדקה. (שם ג) ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישיבו אותו מבור הסרה ודוד לא ידע מה בור הסרה אמר ר׳ אבא בר כהנא בור וסירה גרמו לאבנר שיהרג (שם) ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי א״ר יוחנן שדנו בדין סנהדרין א״ל מ״ט קטלתיה לעשהאל עשהאל רודף הוה היה לך להצילו באחד מאיבריו לא יכילנא ליה השתא בדופן חמישית איכוונית ליה באחד מאיבריו לא יכלת ליה לדבר אתו בשלי א״ר יהודה אמר רב לדבר אתו על עסקי שלו (שם) ויכהו שם אל החומש אמר ר׳ יוחנן בדופן חמישית מקום שמרה וכבד תלויים בו (מ״א ב לב) והשיב ה׳ את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדיקים וטובים ממנו ויהרגם טובים שהם דרשו אכין ורקין והוא לא דרש וצדיקים שהם בפה ולא עשו והוא באגרת ועשה (שמואל ב כ׳:י׳) ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב וגו׳ אר״י אמר רב שלא חשדו (מ״א ב) ויקבר בביתו במדבר אטו ביתו מדבר הוא אמר רב יהודה אמר רב כמדבר מה מדבר מופקר לכל אף ביתו של יואב מופקר לכל ד״א כמדבר הזה מה מדבר הזה מנוקה מגזל ועריות אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות (ד״ה א יא ח) ויואב יחיה את שאר העיר אמר רב יהודה אמר רב אפילו מוניני וצחנתא טעים פריס להו: