דברי הימים א יד:יז מדרש: קוהלת רבה, אסתר רבה, מדרש שמואל וויקרא רבה

וַיֵּצֵ֥א שֵׁם־דָּוִ֖יד בְּכָל־הָֽאֲרָצ֑וֹת וַֽיהוָ֛ה נָתַ֥ן אֶת־פַּחְדּ֖וֹ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃

קוהלת רבה

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, חָבִיב שֵׁם טוֹב מֵאֲרוֹן הַבְּרִית, שֶׁאֲרוֹן הַבְּרִית לֹא הָלַךְ אֶלָּא שְׁלשָׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י, לג): וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם. וְשֵׁם טוֹב הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, מְנָא לָן, מִדָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יד, יז): וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת וַה' נָתַן אֶת פַּחְדּוֹ עַל כָּל הַגּוֹיִם, חָבִיב שֵׁם טוֹב מִכְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, שֶׁכְּהֻנָּה וּמַלְכוּת בָּטְלוּ, וְשֵׁם טוֹב לֹא בָּטֵל. תַּלְמִידָיו דְּרַבִּי אַבָּא, וְאַבָּא צִידוֹנִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר חֲבִיבָה מִיתָתָן שֶׁל שְׁבָטִים יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, שֶׁבְּחַיֵּיהֶם לֹא נֶאֱמַר שִׁשָּׁה מִשְּׁמוֹתָם, וּבְמִיתָתָן נֶאֱמַר שִׁשָּׁה מִשְּׁמוֹתָם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִרְיָם וְיוֹכֶבֶד הֵן הֵן הָיוּ חַיּוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שמות א, טו): שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה, שִׁפְרָה זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁהָיְתָה מְשַׁפֶּרֶת אֶת הַיְלָדִים. דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרָה וְרָבָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדֶיהָ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁשִּׁפְּרוּ אוֹתָן בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. דָּבָר אַחֵר, שִׁפְרָה לְשֵׁם שֶׁבַח, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כו, יג): בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה. פּוּעָה זוֹ מִרְיָם, שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה בָּאִשָּׁה וְהַוְלַד יוֹצֵא. דָּבָר אַחֵר, פּוּעָה שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּבוֹכָה עַל אָחִיהָ משֶׁה שֶׁהֻשְׁלַךְ לַיְאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, ד): וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק. דָּבָר אַחֵר, פּוּעָה שֶׁהוֹפִיעָה אֶת מַעֲשֵֵֹה אָחִיהָ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁפָּעַת בִּפְנֵי פַּרְעֹה וְאָמְרָה לוֹ אוֹי לְךָ מִיּוֹם הַדִּין. תָּנֵי שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרָא לָאָדָם הַזֶּה, אֶחָד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֶחָד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אֲחֵרִים, וְאֶחָד שֶׁקָּרוּי לוֹ בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת בְּרִיָּתוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

אסתר רבה

שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, וַהֲלֹא מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם אִפַּרְכִיּוֹת הֵן בָּעוֹלָם, וְדָוִד שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א יד, יז): וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת. שְׁלֹמֹה שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ה, א): וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת וגו'. אַחְאָב שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יח, י): חַי ה' אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה וגו', וְכִי אָדָם מַשְׁבִּיעַ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹלֵט, וְעוֹד מִן הֲדָא (מלכים א כ, טו): וַיִּפְקֹד אֶת נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וַיִּהְיוּ מָאתַיִם שְׁנַיִם וּשְׁלשִׁים וגו', וְהַשְּׁאָר הֵיכָן הֵם, רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּלוּ בָּרָעָב בִּימֵי אֵלִיָּהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בֶּן הַדַּד בָּא וּלְקָחָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א כ, א): וּבֶן הַדַּד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ. אֲנַן בָּעְיָין עֶשְׂרִים, וְתֵימַר שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, אֶלָּא יֵשׁ אִפַּרְכִיָּא שֶׁהָיְתָה קָשָׁה וְהָיָה נוֹטֵל מִמֶּנָּה שְׁנַיִם וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֵרָבוֹן תַּחַת יָדוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בְּנֵי אֻכַּפְיֵיהּ וּבְנֵי אֱמוּרְיֵי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּנֵי אוּכַּיְיפֵי, שֶׁהָיוּ מְרוֹצְצִין בְּאַרְכּוֹף, וּבְנֵי אֱמוּרְיֵי שֶׁהָיוּ תְּמוּרוֹת שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים ב יד, יד): וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת, שֶׁהָיוּ מְעוֹרְבוֹתֵיהֶן שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן. נְבוּכַדְנֶצַּר שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ב, לח): וּבְכָל דִּי דָאְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָא וגו'. כּוֹרֶשׁ שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא א, ב): כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה'. דָּרְיָוֶשׁ שָׁלַט בְּכֻלָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ו, כו): בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָא וגו'. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שָׁלַט בְּחֶצְיָן, לָמָּה בְּחֶצְיָן, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא וְרַבָּנָן, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה חִלַּקְתָּ אֶת מַלְכוּתִי, שֶׁאָמַרְתָּ (עזרא א, ג): הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי חוֹלֵק מַלְכוּתְךָ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה חִלַּקְתָּ בִּנְיַן בֵּיתִי, שֶׁאָמַרְתָּ (עזרא ו, ג): רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵה אַמִּין שִׁתִּין, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי חוֹלֵק מַלְכוּתְךָ, וְיֵימַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה נָתַתָּ עֲלִיָּה אַחַת לְבֵיתִי מִשֶּׁלְּךָ, שֶׁאָמַרְתָּ (עזרא א, ג): מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל, אַף אֲנִי נוֹתֵן עֲלִיָּה תּוֹסֶפֶת אַחַת מִשֶּׁלִּי, שֶׁהוֹסִיף לוֹ מְדִינָה אַחַת בַּחֶשְׁבּוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש שמואל

אמר רבי שמעון בן מנסיא חביב הוא שם טוב מכהונה ומלכות, שהכהונה ומלכות בטל, ושם טוב לא בטלו, (אמר רבי שמעון בן מנסיא) חביב הוא שם טוב (מריח ארון) [מארון] הברית (שריח ארון) [שארון] הברית לא היה (מריח) [הולך] לישראל אלא ג' ימים, הדא הוא דכתיב וארון ברית ה' נוסע לפניהם (במדבר י' ל"ג), [ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו, מנא לן מדוד, שנאמר ויצא שם טוב בכל הארצות וגו' (דה"א י"ד י"ז)], אמר רבי יהודה ברבי סימון חביבה היא מיתתן של שבטים יתיר מחייהם, שבחייהם לא נאמר ששה משמותם, [ובמיתתן נאמר ששה משמותם (שמות כ"ח י')], תלמידוי דרבי אימי ואבא צידוני בשם ר' שמואל בר נחמן חביבה מיתתו של שאול יתיר מחייו, שבחייו לא נאמר מחר אתה ובניך עמי, ובמיתתו נאמר (מחר) [ומחר] אתה ובניך עמי (שמואל א' כ"ח י"ט), עמי בתוך מחיצתי.
שאל רבBookmarkShareCopy