וְעַתָּ֗ה הוֹאַ֙לְתָּ֙ לְבָרֵךְ֙ אֶת־בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי־אַתָּ֤ה יְהוָה֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמְבֹרָ֖ךְ לְעוֹלָֽם׃ (פ)
ספרי דברים
(ה) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר, ר' יהודה אומר אין הואלה אלא התחלה שנאמר (שופטים יט ו) הואל נא ולין וייטב לבך, ואומר (דהי"א יז כז) ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך. וחכמים אומרים אין הואלה אלא שבועה שנאמר (שמות ב כא) ויאל משה לשבת את האיש, ואומר (ש"א יד כד) ויאל שאול את העם לאמר.
מדרש לקח טוב
פס'. בעבר הירדן [בארץ מואב] הואיל. ואין הואיל אלא התחלה כענין (שופטים י״ט:ו׳) הואל [נא] ולין ויטב לבך ואומר (דה״א יז) ועתה הואלת (לשבת בארץ). באר. אין באר אלא שפירשה להם בשבעים לשון. ד״א באר אמר להם כל מי ששוכח דבר אחד מן התורה יבוא וישמענה: