וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לַמַּלְאָ֔ךְ וַיָּ֥שֶׁב חַרְבּ֖וֹ אֶל־נְדָנָֽהּ׃
מדרש ילמדנו מתוך ילקוט תלמוד תורה
(לבר' ו', ג').
מהו לא ידון רוחי באדם לעולם, אמר הב"ה: לפי שאני מאריך להם שנים הם מכעיסין אותי, שהם חיים ת"ש שנה ת"ת שנה, לא ידון רוחי בעולם, כשם שהחרב נכנס בתיק, כענין שנ' וישב חרבו אל נדנה (דה"א, כ"א, כ"ז). ילמדנו.
מהו לא ידון רוחי באדם לעולם, אמר הב"ה: לפי שאני מאריך להם שנים הם מכעיסין אותי, שהם חיים ת"ש שנה ת"ת שנה, לא ידון רוחי בעולם, כשם שהחרב נכנס בתיק, כענין שנ' וישב חרבו אל נדנה (דה"א, כ"א, כ"ז). ילמדנו.
תנחומא בובר
ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם (שם ו ג). אמר ר"ל אמר הקב"ה איני בורא עוד נפש לאדם, שנאמר לאידון רוחי באדם, ר' יוחנן אמר מהו לא ידון, כשיעלו נפשותיהם אצלי, איני מחזירן להם, כענין שנאמר ויאמר ה' למלאך וישב חרבו אל נדנה (דה"א כא כז), אמר להם הקב"ה לעצמיכם אתם עושים רעה שאתם נפלים מן העולם, שנאמר הנפלים היו בארץ וגו' (בראשית ו ד). למה נקרא שמם נפילים,