דברי הימים א כא:ל מדרש: מדרש תנחומא ופרקי דרבי אליעזר

‎וְאַבְרָהָם זָקֵן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָנִי, מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עַל אָדָם, מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמִפְּנֵי כַעַס בָּנִים וּמִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה וּמִפְּנֵי הַמִּלְחָמוֹת. מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, מִדָּוִד, דִּכְתִיב: וְלֹא יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ ה' (דה״‎א כא, ל). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? וְדָוִיד זָקֵן (דה״‎א כג, א). מִפְּנֵי כַעַס בָּנִים, מֵעֵלִי, דִּכְתִיב: וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל (ש״‎א ב, כב). מִפְּנֵי הַמִּלְחָמוֹת, מִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁעָשָׂה מִלְחָמוֹת עִם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, מַה כְּתִיב בּוֹ, וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים (יהושע כג, א). וּמִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה, דִּכְתִיב: וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים (מלכים א יא, ד). אֲבָל אַבְרָהָם, אִשְׁתּוֹ מְכַבְּדַתּוּ וְקוֹרְאַתּוּ אֲדֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲדֹנִי זָקֵן. וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר, אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ (משלי יב, ד). לְפִיכָךְ כְּתִיב בֵּהּ, וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל.

וְהָיָה מְבַקֵּשׁ תְּשׁוּבָה וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אָנֹכִי הוּא שֶׁחָטָאתִי, הַעֲבֶר נָא אֶת חַטָּאתִי. וְנִרְצָה תְשׁוּבָתוֹ וְאָמַר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם ״רַב לָךְ, עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ״. וּמַה הוּא ״רַב״? אָמַר לוֹ: ״רַב נָפַל מִיִּשְׂרָאֵל״. מַה עָשָׂה הַמַּלְאָךְ? לָקַח אֶת חַרְבּוֹ וְקִנְּחָהּ בְּטַלִּיתוֹ שֶׁל דָּוִד. וְרָאָה דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאָךְ וְהָיָה מַרְתִּית, רוֹצֶה לוֹמַר בְּכָל אֵבָרָיו, עַד מוֹתוֹ, ״וְלֹא יָכוֹל דָּוִד לָלֶכֶת לְפָנָיו״.