דברי הימים א כט:יא מדרש: תנחומא בובר, במדבר רבה, עין יעקב ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

לְךָ֣ יְ֠הוָה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃

תנחומא בובר

ואלה שמות בני ישראל (שמות א א). זש"ה כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ וגו' (תהלים מח יא). מלך בשר ודם נכנס למדינה והן מקלסין אותו שהוא גבור, ואינו אלא חלש, מקלסין אותו שהוא רחמן, ואינו אלא אכזרי, מקלסין אותו שהוא נאה, ואינו אלא כעור, מקלסין הרבה דברים כן, אבל הקב"ה אינו כן, אלא כל מי שהוא מקלסו הוא יותר מקילוסו, כיצד מקלסין אותו שהוא גבור והוא גבור [שנאמר] האל הגדול הגבור והנורא (דברים י יז), מקלסין אותו שהוא נאה והוא נאה, שנאמר דודי צח ואדום (שה"ש ה י), מקלסין אותו שהוא רחום והוא רחום, שנאמר כי אל רחום ה' אלהיך וגו' (דברים ד לא), הוי כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ, אמר ר' יהודה הלוי בר' שלום ראה מה כתיב נורא תהלות עושה פלא (שמות טז יא), הונא הכהן בר אבין אמר מהו נורא תהלות, נורא אלהים על כל תהלותיך, הוי נורא תהלות, אמר ר' סימון ראה מה אמר דוד לך ה' הגדולה והגבורה וגו' (דה"א כט יא), שמך מתנשא לכל לראש הגדולה שנקלסך.
שאל רבBookmarkShareCopy

במדבר רבה

דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי. אָמַר לוֹ (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא חִבַּבְתִּי בְּרִיָּה יוֹתֵר מִכֶּם, לְכָךְ נָתַתִּי לָכֶם תְּלוּי רֹאשׁ, וְדִמִּיתִי אֶתְכֶם לִי, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִי תְּלוּי רֹאשׁ עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, יא): לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה, כָּךְ לָכֶם עָשִׂיתִי לִהְיוֹת לָכֶם תְּלוּי רֹאשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים קמח, יד): וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

פא וְאָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא, אָמַר רַב: אִמֵּיהּ דְּאַבְרָהָם, אַמְתְּלָאִי בַּת כַּרְנְבוּ. אִמֵּיהּ דְּהָמָן, אַמְתְּלָאִי בַּת עוֹרְבְתָּא. וְסִימָנִיךְ: טָמֵא, טָמֵא, טָהוֹר טָהוֹר. אִמֵּיהּ דְּדָוִד נָצְבָת בַּת עֲדָאֵל שְׁמָהּ. אִמֵּיהּ דְּשִׁמְשׁוֹן, צְלָלְפוֹנִית, וַאַחְתֵּיהּ (נשיק) [נַשִּׁין], לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ? לִתְשׁוּבַת הַמִּינִין. וְאָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא, אָמַר רַב: עֶשֶׂר שָׁנִין נֶחְבַּשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שָׁלוֹשׁ בְּכוּתָּא וְשֶׁבַע בְּקַדְרוֹ. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא מַתְנִי אִיפְכָא. אָמַר רַב חִסְדָּא: עִיבְרָא זְעִירָא דְּכוּתָּא, זֶהוּ אוּר כַּשְׂדִים. וְאָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא, אָמַר רַב: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּפְטַר אַבְרָהָם אָבִינוּ מִן הָעוֹלָם, עָמְדוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר [בְּשׁוּרָה], וְאָמְרוּ: אוֹי לוֹ לָעוֹלָם שֶׁאָבַד מַנְהִיגוֹ, וְאוֹי לָהּ לַסְּפִינָה שֶׁאָבַד קַבַּרְנִיטָהּ. (דה"א כט) "וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכָל לְרֹאשׁ", אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא, אָמַר רַב: אֲפִלּוּ רֵישׁ גַּרְגּוּתָא, מִן שְׁמַיָּא מוּקְמִי לֵיהּ.
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד

תנא דבי אליהו זוטא

זמין למנויי פרימיום בלבד

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד