דברי הימים א כט:יב מדרש: מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, מדרש שכל טוב, שמות רבה ומדרש תהילים

וְהָעֹ֤שֶׁר וְהַכָּבוֹד֙ מִלְּפָנֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל וּבְיָדְךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה וּבְיָ֣דְךָ֔ לְגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל׃

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מי כמוך באלים ה' כיון שראו שאבד פרעה וחילו בים ואבדה מלכות מצרים ושפטים שנעשו בע"ז שלהם פתחו כולם והודו למקום ואמרו מי כמכה באלים ה': ולא ישראל בלבד אלא אף אומות העולם כיון שראו מה שאירע למצרים וע״ז שלהן כפרו כלן בע"ז שלהן והודו למקום ואמרו מי כמכה באלים ה': וכן רחב אומרת (יהושע ב' י') כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם ונשמע ונמס לבבינו וגו' וכן את מוצא לעתיד לבוא שעתידין אומות העולם לכפור בע"ז שלהן שנ' (ישעיה ב' ב') ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחוות לחפור פירות ולעטלפים לבוא בנקרות הצורים ובסעפי הסלעים מפני מה מפני פחד ה' ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ מהוא אומר (שם י"ח) והאלילים כליל יחלף: ד"א מי כמכה באלים ה' מי כמוך בנסים וגבורות שעשית לנו על הים וכן הוא אומר (תהלים ק"ו כ״ב) נוראות על ים סוף: ד"א מי כמכה באלים ה' מי כמוך שרואה בעלבון בניו ושותק וכן הוא אומר (ישעיה מ"ב י״ד) החשיתי מעולם אחריש אתאפק שתקתי לשעבר מכאן ואילך כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד אחריב הרים וגבעות וגו' והולכתי עורים בדרך לא ידעו: ד"א מי כמכה באלו שעומדין לפניך במרום וכן הוא אומר (תהלים פ"ט ז') כי מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' בבני אלים: ד"א מי כמכה באלו שקראו עצמן אלהות: פרעה קרא עצמו אלוה שנ' (יחזקאל כ"ט ג') לי יארי ואני עשיתיני מה כתיב בו הנני אליך ואל יאריך: סנחריב קרא עצמו אלוה שנ' (מ"ב י"ח ל"ה) מי בבל אלהי הארצות אשר הציל את ארצו מידי כי יציל ה' את ירושלים מידי מה כתב בו (שם י"ט ל"ז) ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו ואדרמלך ושראצר מידי הכוהו בחרב: וכן נבובדנצר וכן חירם מלך צר: ד"א מי כמכה באלים באלו שאחרים קורין אותן אלהות מה טיבן פה להם ולא ידברו (תהלים קט״ו ה') אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא אמר עשר הדברות בדיבור אחד שנ' (כ' א') וידבר אלהים את כל הדברים [האלה] לאמר: ואומר (ירמיה כ"ג כ"ט) הלא כה דברי כאש נאם ה': עינים להם ולא יראו (תהלים קט"ו ה') אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ (זכריה ד' י'): ואומר בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים (משלי ט"ו ג'): אזנים להם ולא ישמעו (תהלים קט"ו ו') אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא (שם ס"ה ג') שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו ואומר (שם י' י"ז) תכין לבם תקשיב אזניך: אף להם ולא יריחון (תהלים קט"ו ו') אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא (ויק' א' י') אשה ריח ניחח לה' ואומר (בראשית ח' כ"א) וירח ה' את ריח הניחח: ידיהם ולא ימישון (תהלים קט"ו ז') אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים (ישעיה מ"ח י"ג) ואומר אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי (שם מ"ה י"ב): רגליהם ולא יהלכו (תהלים קט"ו ז') אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ויצא ה' ונלחם בגוים ההם (זכריה י"ד ג') ואומר (שם ד') ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים: לא יהגו בגרונם (תהלים קט"ו ז') אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא חכו ממתקים וכלו מחמדים (שה"ש ה' ט"ז) ואומר והגה מפיו יצא (איוב ל"ז ב'): מי כמכה נאדר בקדש. גאה אתה ואדיר בקודש שלא כמדת בשר ודם מדת המקום: בשר ודם אין יכול לדבר שני דברים כאחד אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא אמר עשר הדברות בדבור אחד כענין שנ' (כ' א') וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר: ד"א שלא כמדת בשר ודם מדת המקום בשר ודם אין יכול לשמוע משני בני אדם כאחד אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא כל באי עולם עומדין ומתפללין לפניו ושומיע תפלתם כאחת שנ' (תהלים ס"ה ג') שומיע תפלה עדיך כל בשר יבואו: ד"א שלא כמדת בשר ודם מדת המקום בשר ודם פועל עושה מלאכה אצל בעל הבית זוריע עמו חוריש עמו מנכש עמו מטביע (עמו והוא) [אחד] נותן לו: אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא תאב לבנים נתן לו שנ' (תהלים קכ"ז ג') הנה נחלת ה' בנים: תאב לחכמה נתן לו שנ' (משלי ב' ו') כ ה' יתן חכמה: תאב לנכסים נתן לו שנ' (דהי"א כ"ט י"ב) והעושר והכבוד מלפניך: נורא תהלות. שלא כמדת בשר ודם מדת המקום בשר ודם מוראו על הרחוקים יתר מן הקרובים אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא מוראו על הקרובים יתר מן הרחוקים שנ' (תהלים נ' ג') וסביביו נסערה מאד: ואומר (שם פ"ט ה') אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו: ואומר(איוב כ"ה ב') המשל ופחד עמו: ואומר (ויקרא י' ג') בקרובי אקדש: עשה פלא. שלא כמידת בשר ודם מדת המקום בשר ודם בונה תחתון ואח"כ בונה עליון אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא בונה עליון ואחר כך בונה תחתון שנ' (בראשית א' א') בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: ד"א עשה פלא שלא כמדת בשר ודם מדת המקום בשר ודם כשהוא מקרה מקרה בעצים ואבנים ועפר אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא כשהוא מקרה אינו מקרה אלא במים שנ' (תהלים ק"ד ג') המקרה במים עליותיו: ד"א עשה פלא שלא כמדת בשר ודם מדת המקום בשר ודם אין יכול לצור צורה במים אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא צר צורה במים שנ' (בראשית א' כ') ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה: ד"א עשה פלא שלא כמדת בשר ודם מדת המקום בשר ודם אין יכול לצור צורה באפילה אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא צר צורה באפילה שנ' (תהלים קל"ט ט"ו) אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ: ד"א עשה פלא שלא כמדת בשר ודם מדת המקום בשר ודם כשהוא צר צורה מתחיל מראשו או מרגליו או מאחר מכל איבריו אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא כשהוא צר צורה צר הכל כאחד שנ' (ירמיה י' ט"ו) כי יוצר הכל הוא ואומר (ש"א ב' ב') ואין צור כאלהינו אין צייר כאלהינו: בשר ודם צר צורה והוא נותן פאפוסיא בתוך סממנין והקב״ה יצר את האדם מסמן אחד גלגל זה של עין שחור והקיפו לבן והשנים לבנות והקיפן אדום:.בשר ודם אינו יכול לצור צורה בתוך צורה והקב״ה יצר את האדם במעי אמו: בשר ודם צר צורה ואינה זזה ממקומה והקב"ה יצר את האדם והוא מהלך מסוף העולם עד סופו: בשר ודם צר צורה ואינו רואה ושומעת ולא מדברת והקב״ה יצר את האדם והוא רואה ושומיע ומדבר: בשר ודם צר צורה ואינו יכול לעשות לה [נפש ו]קרבים [והקב״ה יצר את האדם ועשה לו נפש וקרבים הוא שדויד אומר (תהלים ק"ג א') ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו]: ד"א עושה פלא עשה פלא אין כתיב כן אלא עשה פלא עם האבות ועתיד לעשות עם בנים וכן הוא אומר (מיכה ז' ט"ו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ואומר (תהלים קל"ט י"ד) אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד:
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש שכל טוב

אשירה לה'. מלך בשר ודם כשנכנס למדינה מקלסין לפניו שהוא גבור, ואינו אלא חלש, עשיר והוא עני, חכם והוא טיפש, רחמני והוא אכזרי, דיין או נאמן, ואין בו כל המדות הללו, אלא שמחניפין לפניו, אבל מי שאמר והיה העולם כל המדות טובות יש בו, לפיכך אני מנחם ברבי שלמה אשר חברתי שכל טוב לכבודו, אשירה לה' שהוא גבור, שנא' האל הגדול הגבור והנורא (דברים י יז), ה' עזוז וגבור (תהלים כד ח), הוא עשיר דכתיב הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה (דברים י יד), ואומר אשר לו הים והוא עשהו (תהלים צה ה), ואומר לי הכסף (אמר) [ולי הזהב נאום] ה' צבאות (חגי ב' ח), ואומר והעושר והכבוד מלפניך (דה"א כט יב), ואומר הן כל הנפשות לי הנה (יחזקאל יח ד). הוא חכם, דכתיב ה' בחכמה יסד ארץ וגו' (משלי ג יט), עמו חכמה (ותבונה) וגבורה וגו' (משלי יב יג), וכתיב כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך (ירמי' י ז), הוא רחמן, כדכתיב ה' ה' אל רחום וחנון (שמות לד ו), ואומר כי אל רחום ה' אלהיך (דברים ד לא), ואומר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהלי' קמה ט), ואומר לה' אלהינו (הרחמן) [הרחמים] והסליחות (דניאל ט ט). הוא נאמן, דכתיב האל הנאמן שומר הברית והחסד (דברים ז ט), הוא דיין, דכתיב אל אמונה ואין עול (דברים לב ד), ואומר צדיק אתה ה' וישר משפטיך (תהלים קיט קלז):
שאל רבBookmarkShareCopy

שמות רבה

דבר אחר: אם כסף תלוה את עמי כיון שבנה שלמה את הבית, אמר להקב"ה בתפלתו: רבון העולם! אם יש אדם שיתפלל לפניך, שתתן לו ממון, ואתה יודע שרע לו, אל תתן לו. ואם ראית אדם נאה בעשרו תן לו, שנאמר (ד"ה ב ז): ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו, לפי שבעולם הזה היו הרשעים עשירים ונתונים בשלוה והשקט, והצדיקים עניים, אבל לעתיד לבא, כשיפתח הקב"ה לצדיקים אוצרות גן עדן, הרשעים שאכלו נשך ותרבית, עתידין להיות נושכין בשיניהם את בשרם, שנאמר (קהלת ד): הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו, והם אומרים: ולואי היינו פועלים והיינו טוענין בכתפנו, ולואי שהיינו עבדים ויהיה לנו כך, שנא': טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח, לכך נאמר: אם כסף תלוה את עמי. אמרו ישראל לפני הקב"ה: ומי הם עמך? אמר להם: העניים, שנאמר ( ישעיה מח): כי נחם ה' עמו וענייו ירחם. מדת ב"ו, אם היו לו עניים קרובים והוא עשיר, אינו מודה בהם, שנאמר (משלי יט): כל אחי רש שנאוהו, והקב"ה אינו כן, שנאמר (ד"ה א כט): והעושר והכבוד מלפניך, ואינו מחופף אלא על העניים, שנאמר (ישעיה יד): כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו, לכך נאמר: אם כסף תלוה את עמי. אמר דוד: רבון העולם! ישב עולמך, שנאמר (תהלים סא): ישב עולם לפני אלהים. אמר לו הקב"ה: אם אעשה את עולמי שוה, (שם) חסד ואמת מן ינצרוהו:
שאל רבBookmarkShareCopy