דברי הימים ב ב:ג מדרש: אוצר מדרשים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

הִנֵּה֩ אֲנִ֨י בֽוֹנֶה־בַּ֜יִת לְשֵׁ֣ם ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֗י לְהַקְדִּ֣ישׁ ל֡וֹ לְהַקְטִ֣יר לְפָנָ֣יו קְטֹֽרֶת־סַמִּים֩ וּמַעֲרֶ֨כֶת תָּמִ֤יד וְעֹלוֹת֙ לַבֹּ֣קֶר וְלָעֶ֔רֶב לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וּֽלְמוֹעֲדֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְעוֹלָ֖ם זֹ֥את עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃

אוצר מדרשים

כ״ב) לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה׳ (דברים ל״ג י"ב). כתוב אחד אומר וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַים לֹא יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם (יהושע ט״ו ס"ג), וכתוב אחד אומר וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַים לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן (שופטים א׳ כ"א), אם בני בנימין למה בני יהודה ואם בני יהודה למה בני בנימין? אלא שהיתה ירושלם לפנים שתי עיירות, אחת עליונה ואחת תחתונה, העליונה נפלה בגורל יהודה והתחתונה בגורל בנימין, שנאמר וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלַים וגו׳ זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן (יהושע י"ח כ"ח), ואחרי מות יהושע עלו בני יהודה ולקחו את חלקם ושרפו את העיר באש (שופטים א׳) ועזבוה חרבה, אבל ירושלם התחתונה שהיתה לבנימין לא אבו בני בנימין להורישם והיתה עומדת עד ימי דוד, שכן כתיב ואת היבוסי לא הורישו בני בנימין, וזו העיר התחתונה שנאמר בספר הזה ולא אבה האיש ללון וגו׳ ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם וגו׳ לא נסור אל עיר נכרי (שופטים י״ט). ועוד זו היא שנלחם בה דוד בשנת שמונה למלכו, שנאמר וילך המלך ואנשיו ירושלם וגו׳ ויאמרו יושבי יבוס וגו׳ (ש״ב ה׳, דהי״א י״א). וכשלכד אותה דוד, התחיל לבנות ירושלם העליונה, ועשה חומה אחת בהיקף וסיבב לעליונה ולתחתונה ונעשו שתיהן לשם אחד ירושלם, שנאמר ויבן העיר מסביב (דהי״א י״א), בה נטה אוהל לארון, ובאותה ירושלם בנה דוד את המזבח בגרן ארונה היבוסי בגזרת המקום לעצור המגפה, שנאמר ומלאך ה׳ אמר אל גד וגו׳ (דהי״א כ״א). בירושלם התחתונה שהיתה בגבול בנימין נבנה בית המקדש בימי שלמה לקיים מה שנאמר לבנימין אמר ידיד ה׳ וגו׳ (דברים ל״ג). הר המוריה זה ירושלם שנאמר ויחל שלמה לבנות הבית לה׳ בירושלם בהר המוריה (דהי״ב ב', ג׳).
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

(תהלים קלד) שיר המעלות וגו' בבית ה׳ בלילות מאי בלילות א״ר יוחנן אלו ת״ח העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהם הכתוב כאלו עוסקים בעבודה. (דה"ב ב ג) לעולם זאת על ישראל וגו' א״ר גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן ור׳ יוחנן אמר אלו ת״ח העוסקים בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה מקדש בימיהם. אר״ל מ״ד (ויקרא ז לז) זאת התורה לעולה למנחה וגו' כל העוסק בתורה כאלו הקריב עולה ומנחה חטאת ואשם אמר רבא האי לעולה למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא מנחה ולא חטאת ולא אשם. א״ר יצחק מ״ד (שם ו יז) זאת תורה החטאת (שם ז א) וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאלו הקריב אשם:
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

כט (תהילים קל״ד:א׳) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת וְגוֹ' בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת". מַאי 'בַּלֵּילוֹת'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדָה. (דברי הימים ב ב׳:ג׳) "לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', אָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: [זֶה] מִזְבֵּחַ בָּנוּי וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נִבְנֶה מִקְדָּשׁ בִּימֵיהֶם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (ויקרא ז׳:ל״ז) "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה, לַמִּנְחָה" וְגוֹ'. כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה וּמִנְחָה חַטָּאת וְאָשָׁם. אָמַר רָבָא: הַאי "לָעֹלָה לַמִּנְחָה". "עוֹלָה וּמִנְחָה" מִיבָּעִי לֵיהּ? אֶלָא אָמַר רָבָא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא עוֹלָה, וְלֹא מִנְחָה, וְלֹא חַטָּאת, וְלֹא אָשָׁם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: (שם ו) "זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת", "זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם", כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת חַטָּאת, כְּאִלּוּ הִקְרִיב חַטָּאת. וְכָל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת אָשָׁם, כְּאִלּוּ הִקְרִיב אָשָׁם.
שאל רבBookmarkShareCopy