דברי הימים ב ב:יג מדרש: מדרש תנחומא

בֶּן־אִשָּׁ֞ה מִן־בְּנ֣וֹת דָּ֗ן וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִ֡י יוֹדֵ֡עַ לַעֲשׂ֣וֹת בַּזָּֽהָב־וּ֠בַכֶּסֶף בַּנְּחֹ֨שֶׁת בַּבַּרְזֶ֜ל בָּאֲבָנִ֣ים וּבָעֵצִ֗ים בָּאַרְגָּמָ֤ן בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבַבּ֣וּץ וּבַכַּרְמִ֔יל וּלְפַתֵּ֙חַ֙ כָּל־פִּתּ֔וּחַ וְלַחְשֹׁ֖ב כָּל־מַחֲשָׁ֑בֶת אֲשֶׁ֤ר יִנָּֽתֶן־לוֹ֙ עִם־חֲכָמֶ֔יךָ וְֽחַכְמֵ֔י אֲדֹנִ֖י דָּוִ֥יד אָבִֽיךָ׃

מדרש תנחומא

וְרַבִּי אַדָּא בַּר חִיָּא אָמַר: לָהַד, שֶׁהַדַּל שֶׁבַּשְּׁבָטִים מִדַּבֵּק לוֹ בַּמִּשְׁכָּן. וְאֵיזֶה? וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן (שמות לח, כג). אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי: אֵין לְךָ גָּדוֹל מִכָּל הַשְּׁבָטִים מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה. וְאֵין לְךָ יָרוּד מִן שֵׁבֶט דָּן, שֶׁהָיָה מִן הַשְּׁפָחוֹת, מַה כְּתִיב בּוֹ: וּבְנֵי דָן חֻשִׁים (בראשית מו, כג). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבוֹא וְיִזְדַּוֵּג לוֹ, שֶׁלֹּא תְּהֵא רוּחוֹ גַּסָּה, שֶׁגָּדוֹל וְקָטָן שָׁוִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְעוֹלָם אַל יָגֵיס אָדָם בִּכְבוֹדוֹ, הַמִּשְׁכָּן נַעֲשָׂה בִּשְׁנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ. וְאַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כֵּן עָשׂוּהוּ, שְׁלֹמֹה מִיהוּדָה וְחִירָם מִדָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי (מלכים א ז, יג). וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים כְּתִיב: בֶּן אִשָּׁה מִן בְּנוֹת דָּן (דה״‎ב ב, יג), שֶׁהָיָה אָבִיו מִנַּפְתָּלִי וְאִמּוֹ מִדָּן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲשִׂיתֶם מִשְׁכָן וּמִקְדָּשׁ שֶׁהָיוּ כַּחוֹמָה. וְלֶעָתִיד אֲנִי אֶבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְתִהְיֶה מֻקֶּפֶת בְּחוֹמַת אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ (זכריה ב, ט).
שאל רבBookmarkShareCopy